Old/New Testament

ה אולם היה ביניהם גם אדם אחר בשם חנניה. הוא ואשתו שפירה החליטו למכור את חלקת אדמתם. ² בהסכמת אשתו החביא חנניה חלק מהכסף שקיבל תמורת האדמה, ואת יתרת הסכום הביא אל השליחים, בהצהירו שזה כל הסכום שקיבל תמורת האדמה.

³ "חנניה," אמר לו פטרוס, "מדוע הנחת לשטן להשתלט על לבך? כשטענת שזהו הסכום כולו, שיקרת לרוח הקודש! ⁴ הרכוש היה שלך, והיית רשאי למכרו או להחזיק בו. גם לאחר שמכרת אותו היה מותר לך להחליט איזה חלק מהסכום לתת. כיצד יכולת לעשות דבר כזה? לא לנו שיקרת, כי אם לה'!"

⁵ ברגע ששמע חנניה מילים אלה, צנח ארצה ומת. כל הנוכחים נבהלו מאוד. ⁶ באו בחורים אחדים וכיסו אותו בסדין, הוציאוהו החוצה וקברו אותו.

⁷ כשלוש שעות לאחר מכן באה לשם אשתו של חנניה, בלי שידעה דבר על מה שקרה. ⁸ "אמרי לי, פנה אליה פטרוס, "האם מכרתם את אדמתכם במחיר כזה וכזה?"

"כן," ענתה שפירה, "במחיר הזה מכרנו את האדמה."

⁹ "כיצד יכולתם, את ובעלך, אפילו להעלות על דעתכם לנסות את רוח ה'?" קרא פטרוס. "מאחורי הדלת הזאת עומדים הבחורים שקברו זה עתה את בעלך, ובעוד רגע הם יישאו גם אותך החוצה!"

¹⁰ באותו רגע נפלה גם שפירה על הרצפה ומתה. כשנכנסו הצעירים וראו שהיא מתה, נשאו אותה החוצה וקברו אותה לצד בעלה. ¹¹ אימה גדולה נפלה על כל הקהל ועל כל מי ששמע מה קרה.

¹² בינתיים המשיכו השליחים להתאסף בקביעות בבית-המקדש, באגף הנקרא "אולם שלמה", וחוללו נסים ונפלאות לעיני כל העם. ¹³ המאמינים האחרים לא העזו להצטרף אל השליחים, אך כולם התייחסו אליהם ביראת כבוד. ¹⁴ ומספר הגברים והנשים שהאמינו באדון ישוע הלך וגדל מיום ליום. ¹⁵ החולים הוצאו לרחובות על מיטות ומזרונים, כדי שייפול עליהם צילו של פטרוס בשעה שיעבור שם. ¹⁶ אנשים רבים מערי הסביבה נהרו לירושלים והביאו איתם חולים ואחוזי-שדים, וכולם נרפאו.

¹⁷ הכהן הגדול וידידיו מבין הצדוקים הגיבו בזעם ובקנאה. ¹⁸ הם תפסו את השליחים וכלאו אותם בבית-הסוהר העירוני.

¹⁹ אולם באותו לילה בא מלאך ה', פתח את שערי הכלא, שלח אותם לחופשי ואמר להם: ²⁰ "שובו לבית-המקדש והמשיכו לבשר לעם את כל דברי החיים האלה!"

²¹ השליחים הגיעו לפנות-בוקר לבית-המקדש, ומיד החלו ללמד את העם. מאוחר יותר הגיעו למקדש הכהן הגדול ופמלייתו, ולאחר שכינסו את כל חברי הסנהדרין, שלחו לקרוא לשליחים שבכלא כדי להעמידם לדין.