Old/New Testament

ב שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, ² נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. ³ הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, ⁴ וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.

⁵ הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, ⁶ ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.

⁷ "כיצד ייתכן הדבר?" שאלו עולי-הרגל. "הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! ⁸ כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? ⁹ הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם-נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; ¹⁰ פרוגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; ¹¹ יהודים וגרים, כרתים וערבים - וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!"

¹² כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. "מה פירושו של הדבר?" שאלו זה את זה.

¹³ אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: "הם סתם שיכורים!"

¹⁴ שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד-עשר השליחים, ופנה אל ההמון: "תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. ¹⁵ אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני-אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! ¹⁶ מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:^[a]

¹⁷ "'והיה אחרי כן (באחרית הימים),' אמר אלוהים,

'אשפוך את רוחי על כל בשר.

ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון,

בחוריכם חזינות יראו.

¹⁸ וגם על העבדים ועל השפחות

בימים ההמה אשפוך את רוחי.

¹⁹ ונתתי מופתים בשמים ובארץ –

דם ואש ותימרות עשן.

²⁰ השמש יהפך לחשך,

והירח - לדם, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

²¹ והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט!'.