Read the Gospels in 40 Days

יט כשסיים ישוע את דבריו, עזב את הגליל וחזר ליהודה דרך עבר הירדן. ² קהל גדול הלך בעקבותיו, והוא ריפא את החולים שביניהם. ³ פרושים אחדים שבאו לנסותו שאלו: "האם מותר לאיש להתגרש מאשתו על כל דבר?" ⁴ ישוע הגיב: "האם אינכם קוראים את כתבי-הקודש? הלא כתוב שאלוהים ברא איש ואישה מבראשית, ⁵ ושעל האיש לעזוב את אביו ואמו, ולהתאחד עם אשתו^[a]. ⁶ לפיכך הם כבר לא שניים אלא אחד! ואסור להפריד את מה שאלוהים איחד."

⁷ "אם כך," המשיכו הפרושים, "מדוע משה אמר שאיש יכול לגרש את אשתו, אם רק ייתן לה גט?"

⁸ ישוע הסביר: "משה הרשה לכם להתגרש מנשותיכם רק משום שהכיר את לבכם הקשה והחוטא. אולם לא זאת הייתה כוונתו המקורית של אלוהים. ⁹ אני אומר לכם: כל איש המגרש את אשתו, מלבד במקרה של זנות, ונושא אחרת לאישה – הוא נואף!"

¹⁰ "אם כך הדבר," אמרו תלמידיו של ישוע, "הרי מוטב לא להינשא כלל!" ¹¹ "לא כל אחד יכול לקבל עמדה זאת," אמר ישוע. "רק אלה שה' עוזר להם בכך יכולים לקבל אותה. ¹² אחדים נולדים סריסים ואינם יכולים להינשא, אחרים מסורסים על-ידי אדם, ויש המסרבים להינשא למען מלכות השמים. מי שיכול – שיקבל זאת על עצמו."

¹³ ילדים קטנים הובאו אל ישוע כדי שיניח את ידיו עליהם ויתפלל. אולם התלמידים גערו באמהות שהביאו את הילדים: "אל תטרידו אותו!"

¹⁴ ישוע שמע ואמר: "תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לאלה שייכת מלכות השמים!" ¹⁵ לפני שהלך משם הוא הניח את ידיו על ראשי הילדים וברך אותם.

¹⁶ יום אחד בא איש אל ישוע ושאל: "רבי, אילו דברים טובים עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?"

¹⁷ "מדוע אתה שואל אותי בנוגע לטוב? רק אלוהים טוב באמת!" השיב לו ישוע. "אולם בתשובה לשאלתך: אם תשמור את המצוות תזכה בחיי נצח."

¹⁸ "איזה?" שאל האיש.

"לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה עד שקר, ¹⁹ כבד את אביך ואת אמך, ואהבת לרעך כמוך!" השיב ישוע.

²⁰ "תמיד שמרתי את כל המצוות האלה. מה עוד עלי לעשות?"

²¹ "אם ברצונך להיות שלם," ענה ישוע, "מכור את כל רכושך וחלק את הכסף לעניים, כדי שאוצרך יהיה בשמים, ולאחר מכן לך אחרי."

²² לשמע דברים אלה התעצב האיש והלך לדרכו, מפני שהיה עשיר מאוד.

²³ ישוע פנה לתלמידיו ואמר: "לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות השמים. ²⁴ דעו לכם שקל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט, מאשר לאדם עשיר להיכנס למלכות השמים!"

²⁵ הערה זאת הביכה את התלמידים. "מי, אם כן, יוכל להיוושע?" שאלו.

²⁶ ישוע הביט בהם ואמר: "למעשה, אף אחד, אולם עם אלוהים הכול אפשרי."

²⁷ "אנחנו עזבנו הכול כדי ללכת אחריך," התפרץ פטרוס. "מה נקבל בתמורה?"

²⁸ "כשבן-האדם יישב במלכות על כסא כבודו המפואר," השיב ישוע, "אתם, תלמידי, תשבו על שנים-עשר כסאות ותשפטו את שנים-עשר שבטי ישראל. ²⁹ כל מי שוויתר למעני על ביתו, אחיו, אחיותיו, אביו, אמו, אשתו, ילדיו או רכושו – יקבל בתמורה פי מאה ויזכה בחיי נצח. ³⁰ אולם רבים מאלה שהם ראשונים עתה יהיו אז אחרונים, ואחדים מהאחרונים עתה יהיו אז ראשונים."

כ "מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו," המשיך ישוע. ² האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.

³ כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. ⁴ הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.

⁵ בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר-הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.

⁶ בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. 'מדוע התבטלתם כל היום?' שאל אותם. ⁷ 'משום שאיש לא שכר אותנו,' השיבו.

'לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים,' אמר להם האיכר. ⁸ בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. ⁹ כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. ¹⁰ בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.

הפועלים הראשונים כעסו: 'האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!'

¹³ 'ידידי,' ענה האיכר לאחד מהם, 'לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? ¹⁴ קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; ¹⁵ האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?' ¹⁶ כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים."

¹⁷ כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים-עשר תלמידיו ¹⁸ ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: "מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות ¹⁹ וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה." ²⁰ לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.

²¹ "מה בקשתך?" שאל ישוע.

"הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך," ביקשה האם.

²² אולם ישוע אמר לה: "את לא יודעת מה את מבקשת!" הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: "האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?"

"כן, בהחלט," השיבו.

²³ "אתם באמת תשתו ממנה," אמר להם ישוע, "ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם."

²⁴ כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.

²⁵ לכן קיבץ ישוע את תלמידיו ואמר: "בין אנשים עובדי אלילים המלכים הם רודנים, וכל פקיד זוטר רודה באלה הנתונים תחתיו. ²⁶ אולם ביניכם אין הדבר כך. מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, ²⁷ ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. ²⁸ עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן-האדם, באתי לא כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בער רבים."

²⁹ כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.

³⁰ שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: "אדוננו, בן-דוד, אנא, רחם עלינו!" ³¹ ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם. ³² כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: 'מה אתם רוצים שאעשה למענכם?"

³³ "אדוננו, אנחנו רוצים לראות," התחננו העיוורים.

³⁴ ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.