Read the Gospels in 40 Days

ז "אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם. ² כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים. ³ ומה אכפת לך אם יש שביב עץ קטן בעין חברך? בדוק תחילה את הקרש הגדול שבעינך!

⁴ איך אתה יכול לומר לחברך: 'תן לי לסלק את השביב מעינך' בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב! ⁵ צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך!

⁶ אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם.

⁷ אם תבקשו – תקבלו. אם תחפשו – תמצאו. אם תדפקו – תפתח לפניכם הדלת. ⁸ כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. ⁹ אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם? ¹⁰ אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש? ¹¹ ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו?

¹² "עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים.

¹³ "הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא. ¹⁴ אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו.

¹⁵ היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם. ¹⁶ תוכלו לזהות אותם על-פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על-פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים! ¹⁷ עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. ¹⁸ עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב. ¹⁹ משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב. ²⁰ אכן, גם עצים וגם בני-אדם אפשר לזהות על-פי פירותיהם.

²¹ "לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי: 'אדוני, אדוני,' אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים. ²² ביום-הדין יאמרו לי אנשים רבים: 'אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים.' ²³ אולם אני אענה: 'מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!' ²⁴ כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן. ²⁵ שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע. ²⁶ לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול. ²⁷ שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל."

²⁸ ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע, ²⁹ כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים.

ח כשירד ישוע מהגבעה הלך אחריו קהל גדול. ² אדם חולה בצרעת בא לקראתו, נפל על ברכיו והתחנן: "אדוני, אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי."

³ ישוע נגע באיש ואמר: "ודאי שאני רוצה. הירפא!" ומיד נעלמה הצרעת.

⁴ "אל תספר על כך לאיש," אמר לו ישוע. "לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני-ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת!"

כשהגיע ישוע לכפר-נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

⁷ "כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

⁸ "אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. ⁹ כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: 'לך,' הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר 'בוא', הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: 'עשה עבודה זאת או אחרת', הוא עושה אותה."

¹⁰ דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! ¹¹ אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. ¹² ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

¹³ לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

¹⁴ כשבא ישוע לביתו של שמעון, ראה את חמותו של שמעון שוכבת במיטתה וקודחת מחום. ¹⁵ ישוע נגע בידה, ומיד ירד החום. היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

¹⁶ באותו ערב הובאו אל ישוע מספר אנשים אחוזי-שדים. במילה אחת מפיו של ישוע ברחו כל השדים, והחולים נרפאו. ¹⁷ מעשה זה הגשים את נבואת ישעיהו^[a]: "חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם."

¹⁸ כשראה ישוע את הקהל הרב שהתאסף סביבו, הורה לתלמידיו להתכונן לעבור לצד השני של הכינרת.

¹⁹ באותו זמן ניגש אליו איש דת אחד ואמר: "רבי, לכל מקום שתלך, אלך אחריך!"

²⁰ אולם ישוע ענה לו: "השועלים מתגוררים במחילות האדמה, ולציפורים יש קנים. אולם לבן-האדם אין מקום להניח את ראשו."

²¹ תלמיד אחר אמר לישוע: "אדוני, הרשה לי קודם לקבור את אבי ואחר כך אלך אחריך^[b]."

²² אולם ישוע ענה לו: "לך אחרי עכשיו! והנח למתים (מבחינה רוחנית) לדאוג למתים שלהם."

²³ לאחר מכן נכנסו ישוע ותלמידיו לסירה והחלו לשוט אל הצד השני של הכינרת. ²⁴ לפתע התחוללה סערה נוראה, והגלים הגבוהים הציפו את הסירה. ואילו ישוע ישן. ²⁵ התלמידים ניגשו אל ישוע והעירו אותו בבהלה: "אדוננו, הצל אותנו! אנחנו טובעים!"

²⁶ אולם ישוע ענה: "חסרי-אמונה שכמוכם! מדוע אתם פוחדים כל-כך? הוא קם ונזף ברוח, ופקד על הים להירגע. מיד פסקה הסערה; הרוח שקטה והים נרגע. ²⁷ התלמידים הנדהמים שאלו זה את זה: "מיהו האיש הזה שאפילו הרוח והים נשמעים לו?"

²⁸ בהגיעם אל ארץ הגדריים, באו לקראתם שני אנשים אחוזי-שדים. השניים התגוררו בבית-הקברות והיו מסוכנים כל כך, עד שאיש לא העז לעבור באזור ההוא.

²⁹ השניים צעקו אל ישוע: "מה אתה רוצה מאתנו, בן-האלוהים? אסור לך עדיין לייסר אותנו!"

³⁰ במרחק מה משם רעה עדר חזירים, ³¹ והשדים ביקשו: "אם אתה מגרש אותנו, שלח אותנו לפחות אל תוך החזירים האלה."

³² ישוע הסכים, וציווה עליהם: "הסתלקו!" השדים יצאו מהאנשים ונכנסו בחזירים, ואלה דהרו מיד במדרון ההר ישר אל תוך הים, וטבעו. ³³ הרועים ברחו אל העיר הקרובה וסיפרו על מה שקרה, ³⁴ וכל אנשי העיר יצאו מיד לראות את ישוע, וביקשו ממנו לעזוב את האזור ולא להטריד אותם.

ט ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר-נחום עיר מגוריו. ² מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור: "התעודד, כי נסלחו לך כל חטאיך!"

³ "איש זה מגדף!" אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח חטאים?)

⁴ ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם: "מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? לבן האדם, יש סמכות לסלוח חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי." הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!"

⁷ הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו.

⁸ פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה' ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני-אדם. ⁹ כשישוע הלך משם הוא ראה בבית-המכס את גובה המכס, מתתיהו. "בוא והיה תלמיד שלי," אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

¹⁰ בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

¹¹ הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: "מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?"

¹² ישוע השיב להם: "אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!" השיב להם ישוע, ¹³ והוסיף: "עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק^[c]: 'כי חסד חפצתי ולא זבח.' לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים."

¹⁴ יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו: "מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?"

¹⁵ "האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?" השיב להם ישוע בשאלה. "אולם יבוא יום שאני (החתן) אלקח מהם, ואז הם יתאבלו ויצומו."

¹⁶ "מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! ¹⁷ ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות."

¹⁸ בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית-הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. "בתי הקטנה מתה ממש עכשיו," אמר הרב, "אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה." ¹⁹ ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

²⁰ בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, ²¹ מפני שחשבה: "אם רק אגע בבגדו, ארפא!" ²² ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: "התעודדי בתי, אמונתך ריפאה אותך." ובאותו רגע היא נרפאה.

²³ ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. ²⁴ "לכו מכאן כולכם!" קרא ישוע. "הילדה לא מתה; היא רק ישנה!" אולם כולם צחקו לו.

²⁵ ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. ²⁶ השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.

²⁷ כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו: "בן דוד, רחם עלינו!"

²⁸ שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם: "האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?"

"כן, אדון," ענו השניים, "אנחנו מאמינים."

²⁹ ישוע נגע בעיניהם ואמר: "משום שהאמנתם, תירפאו." ³⁰ לפתע יכלו השניים לראות! ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, ³¹ אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ.

³² כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. ³³ ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו: "מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!"

³⁴ אולם הפרושים אמרו: "הוא יכול לגרש שדים משום שהוא בעצמו אחוז שד; אדון השדים נמצא בתוכו!"

³⁵ ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי-הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. ³⁶ הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה.

³⁷ "הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!" אמר ישוע לתלמידיו. ³⁸ "התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!"