Read the New Testament in 24 Weeks

ח לסיכום דברינו: יש לנו כהן גדול אידיאלי שיושב עתה לימין האלוהים בשמים, ² ומשרת במקדש האמיתי שהוקם על-ידי אלוהים ולא על-ידי אדם.

³ מכיוון שכל כהן צריך להקריב מנחות וזבחים, גם המשיח צריך להקריב קורבן כלשהו.

⁴ אילו המשיח היה חי עדיין עלי-אדמות, לא היו מתירים לו לשרת ככהן, משום שהכוהנים כאן עלי-אדמות מקריבים את הקורבנות על-פי חוקי התורה. ⁵ כוהנים אלה משרתים רק את הדגם וההעתק של מה שקיים בשמים, כי לפני שהחל משה לבנות את משכן אלוהים על-פני האדמה, ציווה עליו אלוהים לבנות את המשכן בדיוק לפי הדגם וההעתק שהראה לו על הר סיני. ⁶ אך לכהן הגדול שלנו יש כהונה חשובה הרבה יותר מזו של כוהני הברית-הישנה, שכן הוא מתווך בברית נעלה יותר שמבוססת על הבטחות נפלאות יותר.

⁷ אילו הייתה הברית הראשונה מושלמת, לא היה צורך בברית חדשה. ⁸ אולם העובדה היא שאלוהים עצמו הביע אי-שביעות רצונו מהברית הראשונה באמירתו^[a]:

"הנה ימים באים, נאם ה',

וכרתי את בית ישראל ואת בית-יהודה ברית חדשה.

⁹ לא כברית אשר כרתי את אבותם

ביום החזיקי בידם להוצאם מארץ מצרים,

אשר המה הפרו את בריתי

ואנכי בעלתי (בחלתי) בם נאם ה'.

¹⁰ כי זאת הברית אשר אכרת את בית-ישראל

אחרי הימים ההם, נאם ה':

נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה,

והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם;

¹¹ ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור:

דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה'.

¹² כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד;".

¹³ בהגדרתו "ברית חדשה" הוא קבע את התיישנות הברית הראשונה, ואם הברית הראשונה ישנה, הרי שהיא חולפת.

ט לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני-ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה', והיה משכן על-פני האדמה. ² המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא "קודש", ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם-הפנים. ³ בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא "קודש הקודשים". לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון-הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון-הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון-הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים "כרובים", וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא "כפורת". לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

⁶ בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם. ⁷ אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

⁸ רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים. ⁹ דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות. ¹⁰ מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

¹¹ כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה. ¹² וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית.

¹³ אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים, ¹⁴ אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על-ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו.

¹⁵ המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה.

¹⁶ כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת. ¹⁷ כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

¹⁸ משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם. ¹⁹ לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה', הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת-שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם. ²⁰ ובעשותו זאת אמר: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם." ²¹ באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

²² למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על-ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים. ²³ משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על-ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר. ²⁴ כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי-אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי;

המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

²⁵ נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים. ²⁶ אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד,כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו.

²⁷ כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני-האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על-ידי אלוהים, ²⁸ כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.