Read the New Testament in 24 Weeks

ג לכן, אחים יקרים, אשר אלוהים קרא לכם והקדיש אתכם לשירותו, ברצוני שתתבוננו אל ישוע המשיח שהוא שליח ה' והכוהן הגדול של אמונתנו. ² המשיח היה נאמן לאלוהים אשר מינהו לתפקיד הכוהן הגדול, כשם שמשה רבנו שרת בנאמנות בבית ה'. ³ אך כבודו של ישוע גדול מכבודו של משה, כשם שבנאי שבונה בית לתפארת זוכה לשבחים רבים יותר מהבית עצמו. ⁴ אמנם לכל בית יש בנאי, אך בונה הכול הוא האלוהים.

⁵ משה שרת את ה' בנאמנות בכל ענייני המשכן – שהוא בית אלוהים – אולם משה היה משרת בלבד, ותפקידו היה לרמוז על הדברים שאלוהים עמד לומר בעתיד. ⁶ ואילו המשיח, בנו הנאמן של אלוהים, שולט באופן מוחלט על בית אלוהים. אנחנו, המאמינים, הננו בית אלוהים – בתנאי שנשמור על אומץ-לבנו עד הסוף ונשמח בתקוותנו.

⁷ לכן עלינו לציית לרוח הקודש שמזהיר אותנו ואומר^[a]:

"היום אם בקלו תשמעו,

⁸ אל תקשו לבבכם כמריבה, כיום מסה במדבר,

⁹ אשר נסוני אבותיכם,

בחנוני גם ראו פעלי, ארבעים שנה".

¹⁰ רוח הקודש ממשיך ואומר שאלוהים מאס בדור ההוא, שכן היו בו רשעים שלא קיימו את תורתו ולא הלכו בדרכיו. ¹¹ משום כך כעס עליהם אלוהים מאוד ונשבע שלא יכנסו לעולם אל מקום מנוחתו.

¹² לפיכך, אחים יקרים, בחנו את לבכם, כדי שלא יימצאו ביניכם רשעים וחסרי-אמונה שמסרבים לבטוח בה'.

¹³ הוכיחו זה את זה בכל יום, כל עוד יש אפשרות לכך, כדי שאיש מכם לא ירומה על-ידי החטא ולא יקשיח את לבו נגד אלוהים. ¹⁴ שכן רק אם נישאר נאמנים עד הסוף, ונבטח בה' כמו שבטחנו בו לראשונה, נשתתף וניקח חלק בכל מה ששייך למשיח.

¹⁵ לעולם אל תשכחו את האזהרה: "היום אם בקלו תשמעו, אל תקשו לבבכם כמריבה!"

¹⁶ במי מדובר? מי הם אלה אשר שמעו את דבר ה', אך רבו איתו וסרבו לציית לו? מדובר בבני-ישראל שיצאו ממצרים בהנהגת משה. ¹⁷ ומי הכעיס את ה' במדבר במשך ארבעים שנה? אלה שחטאו וכתוצאה מכך מתו במדבר. ¹⁸ ולמי נשבע ה' שלא ייכנסו אל ארץ ההבטחה? לסוררים אשר לא שמעו בקולו. ¹⁹ ומדוע לא יכלו להיכנס? כי לא האמינו בה' ולא בטחו בו.

ד הבטחת אלוהים, שמאפשרת לכל אדם להיכנס אל מקום מנוחתו, עדיין בתוקף, אך עלינו להיזהר פן נחמיץ את ההזדמנות להיכנס אל מנוחתו זאת. ² כי בשורת אלוהים שמודיעה לנו על ישועתו נמסרה גם לבני-ישראל, בימי משה, אך היא לא הועילה לבני-ישראל משום שלא האמינו בה. ³ הכתוב אומר שרק המאמינים והבוטחים באלוהים – ואנחנו ביניהם – יכולים לבוא אל מקום מנוחתו. אלוהים נשבע כי אלה שאינם מאמינים בו לא יבואו לעולם אל מקום מנוחתו. אל תחשבו, חלילה, שמקום מנוחתו לא היה מוכן בזמנו! מקום מנוחתו היה מוכן מאז בריאת העולם, ⁴ כפי שכתוב בבראשית: "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו." ⁵ אף-על-פי-כן לא באו בני-ישראל אל מנוחתו, כי אלוהים אמר: "הם לא יבואו אל מנוחתי." ⁶ אך הבטחת אלוהים עדיין בתוקף, ויש הבאים אל מנוחתו – אך לא אלה שהחמיצו את ההזדמנות הראשונה, שכן הימרו את פי ה'.

⁷ משום כך קבע אלוהים מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו: היום! שנים רבות לאחר הזמנתו הראשונה הודיע לנו אלוהים על מועד נוסף זה באמצעות דוד המלך, אשר אמר: "היום אם בקולו תשמעו, אל תקשו לבבכם!"

⁸ אילו מקום מנוחתו של אלוהים היה ארץ-ישראל, הוא לא היה קובע מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו, שהרי יהושע כבר הביא את בני-ישראל אל ארץ-ישראל. ⁹ לפיכך, לעם-אלוהים עדיין צפויה מנוחה שלמה. ¹⁰ כי מי שנכנס אל מנוחת אלוהים שובת מכל מעשה ומכל מלאכה, כשם שאלוהים שבת מכל מלאכתו לאחר שסיים את בריאת העולם.

¹¹ הבה נשתדל כמיטב יכולתנו להיכנס אל מקום מנוחתו של אלוהים, כדי שאיש מאיתנו לא ייכשל ולא ימרה את פי אלוהים, כפי שעשו בני-ישראל. ¹² כי דבר-אלוהים מלא כוח וחיים, חד מחרב פיפיות, חודר למעמקי מחשבותינו ותשוקותינו, ומגלה את מזימותינו ומניעינו. ¹³ כן, אלוהים יודע הכול על כולם בכל מקום. כל מעשינו ומזימותינו גלויים וחשופים לעיני אלוהים, ועלינו למסור לו דין וחשבון על התנהגותנו.

¹⁴ אך היות שיש לנו כהן גדול, ישוע בן-האלוהים, אשר עלה לשמים כדי לעזור לנו, לעולם אל נחדל לבטוח בו! ¹⁵ הכהן הגדול שלנו מבין את חולשותינו, שכן הוא עצמו התנסה כמונו באותם פיתויים, אך הוא לא חטא מעולם. ¹⁶ משום כך, הבה נתקרב בביטחון לכסא אלוהים, כדי שיעניק לנו את חסדו ורחמיו אשר יעזרו לנו בעת הצורך.

ה כשאדם נבחר לשרת ככהן גדול, תפקידו לייצג את בני-האדם לפני אלוהים – עליו להקריב לאלוהים מנחה וקורבנות בעד-חטאיהם. ² על הכהן הגדול להיות רחמן ולהתייחס אל החוטאים ברוך ובהבנה, שכן הוא עצמו אינו אלא אדם ועלול לחטוא כמוהם. ³ מסיבה זאת עליו להקריב קורבנות בעד חטאי העם ובעד חטאי עצמו.

⁴ עלינו לזכור שאיש אינו יכול למנות את עצמו לתפקיד הרם והנכבד של הכהן הגדול. רק אלוהים עצמו ממנה את הכהן הגדול, כשם שמינה את אהרון לפני שנים רבות. ⁵ גם המשיח לא מינה את עצמו לתפקיד הכהן הגדול; המשיח נבחר לתפקידו על-ידי האלוהים אשר אמר אליו: "בני אתה, אני היום ילדתיך." ⁶ ובמקום אחר אמר לו אלוהים^[b]: "אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי-צדק."

⁷ כאשר חי המשיח על-פני האדמה בדמות אדם, הוא התפלל והתחנן בבכי ובדמעות לפני אלוהים שיושיעו מתוך הלחצים, הניסיונות והייסורים של המוות לניצחון התחייה. אלוהים שמע לתפילתו, כי המשיח אהב את אלוהים וציית לו תמיד. ⁸ אף כי ישוע היה בן-אלוהים, היה עליו ללמוד ציות על-ידי סבלו וייסוריו. ⁹ לאחר שהוכיח את עצמו מושלם לפני האלוהים, נעשה ישוע מקור ישועת עולמים לכל המצייתים לו, ¹⁰ והוא זה שאלוהים מינה ככהן הגדול כמו מלכי-צדק.

¹¹ יש לי עוד הרבה לספר לכם בנושא זה, אך קשה לי להסביר לכם, כי נהייתם קשי-הבנה. ¹² במקום שאתם, המאמינים הוותיקים, תלמדו את האחרים, אתם בעצמכם זקוקים עדיין למורים שילמדו אתכם את האלף-בית של בשורת האלוהים. אתם עדיין כתינוקות שזקוקים לחלב ולא למזון מוצק. ¹³ ומי שחי על חלב אינו מסוגל לעכל את דבר ה', ואינו יודע להבחין בין טוב לרע, כי טרם התבגר. ¹⁴ מזון רוחני מוצק מיועד למבוגרים באמונה, אשר מתוך ניסיון למדו להבחין בין טוב לרע.