Read the New Testament in 24 Weeks

יז אחד משבעת המלאכים שרוקנו את הקערות בא אלי ואמר: "בוא איתי ואראה לך מה יקרה לזונה הגדולה, הידועה לשמצה שיושבת על מים רבים. ² מלכי העולם נאפו וזנו איתה, ותושבי העולם השתכרו מיין טומאתה."

³ המלאך נשא אותי ברוח אל המדבר, ושם ראיתי אישה יושבת על חיה אדומה בעלת שבעה ראשים ועשר קרניים, וכולה מלאה שמות גידופים נגד אלוהים. ⁴ האישה עצמה הייתה לבושה באדום ובארגמן, וענדה תכשיטים רבים עשויים זהב, פנינים ואבני-חן יקרות. בידה החזיקה האישה כוס זהב שמלאה במעשיה המתועבים והטמאים, ⁵ ועל מצחה הייתה כתובת בעלת משמעות נסתרת:

בבל הגדולה, אם הזונות וכל מעשי התועבה בעולם!

⁶ ראיתי שהאישה הייתה שיכורה, מדם המאמינים במשיח (שאותם הרגה), והבטתי בה בתמיהה גדולה.

⁷ "מדוע אתה מתפלא כל-כך?" שאל אותי המלאך. "אני אסביר לך מיהי האישה, ומיהי החיה בעלת שבעת הראשים ועשר הקרניים. ⁸ החיה שראית כבר איננה, אך בקרוב תעלה מהתהום ותרד לאבדון. יושבי הארץ, אשר שמם אינו מופיע בספר החיים שנכתב לפני בריאת העולם, ישתוממו בראותם את החיה קמה לתחייה. ⁹ על-מנת להבין את משמעות הדבר יש צורך בתבונה: שבעת הראשים הם שבעה הרים שעליהם יושבת האישה, ¹⁰ אך הם גם שבעה מלכים; חמישה מהם כבר נפלו, השישי מולך עתה, והשביעי – שמלכותו תהיה קצרה – עדיין לא בא. ¹¹ החיה האדומה שהייתה תופיע כמלך שמיני, אך למעשה היא אחת מהשבעה, ולאחר מלכותה השנייה תרד לאבדון.

¹² "עשר הקרניים הן עשרה מלכים שעדיין לא עלו למלוכה. הם ימלכו יחד עם החיה, אך מלכותם תהיה קצרה. ¹³ עשרת המלכים הם בעלי דעה ומטרה אחידה. הם יפקידו את כל כוחם וסמכותם בידי החיה, ¹⁴ וילחמו יחדיו נגד השה, אך השה ינצחם, שכן הוא אדון האדונים ומלך המלכים, והאנשים אשר איתו נקראו ונבחרו על-ידי ה', והם נאמנים לו."

¹⁵ המלאך המשיך ואמר: "הימים, הנהרות והאגמים שעליהם יושבת האישה הם המוני אנשים מעמים ומגזעים שונים.

¹⁶ "החיה האדומה ועשר הקרניים, שמסמלות את עשרת המלכים שימלכו עם החיה, ישנאו את הזונה; הם יתנפלו עליה, יאכלו את בשרה, ואת הנותר ממנה ישרפו באש. ¹⁷ אלוהים יביא אותם לעשות את רצונו: הוא יגרום לכך שיתאחדו ושיפקידו את כוחם ושלטונם בידי החיה, כדי שיתקיימו דברי אלוהים. ¹⁸ האישה שראית בחזיון מסמלת את העיר הגדולה ששולטת על מלכי הארץ."

יח אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים. מלאך זה היה בעל סמכות גדולה וכוח רב, וזוהר כבודו האיר על כל הארץ.

² "בבל הגדולה נפלה!" קרא המלאך בקול אדיר. "בבל הפכה למשכן שדים, ומחסה לרוחות טמאות ולעופות טמאים ושנואים. ³ כי כל העמים שתו מיין זנותה; מלכי הארץ זנו ונאפו איתה, וסוחרי הארץ התעשרו מחיי התענוגות, המותרות והבזבוז שניהלה."

⁴ ואז שמעתי קול אחר מן השמים: "צאו ממנה, עמי! אל תשתתפו בחטאיה, פן תיענשו כמוה! ⁵ כי חטאותיה הגיעו עד השמים, ואלוהים מוכן לשפטה על פשעיה! ⁶ שלמו לה כגמולה; השיבו לה כפליים מהמעשים הרעים שעשתה לאחרים. היא מזגה כוס תמרורים לאנשים רבים – מיזגו לה אתם שתי כוסות! השיבו לה צער וייסורים כמידת גאוותה ותענוגותיה! כי בלבה היא מתייהרת ואומרת: 'אני מלכה שלטת – אינני אלמנה חסרת-אונים ולא אסבול צער וכאב!' משום כך ביום אחד היא תוכה בצער, מוות, אבל, רעב ותישרף באש, כי האלוהים השופט אותה הוא אל גיבור!"

⁹ כשיביטו מלכי הארץ שזנו איתה בעשן העולה משריפתה, הם יבכו ויספדו. ¹⁰ הם יעמדו מרחוק, כי יפחדו מעינוייה, ויקראו: "אוי לך, בבל העיר הגדולה והחזקה! ברגע אחד בא משפטך ונחרץ דינך!"

¹¹ סוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה, כי איש לא יקנה יותר את הסחורה שייבאו באוניות. ¹² היא הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם לקניית זהב, כסף, אבנים-יקרות, פנינים, בדים יקרים, ארגמן, משי, שני, עצי בושם למיניהם, כלי שנהב, כלי עץ יקרים, כלי נחושת, ברזל ושיש; ¹³ קינמון, בשמים יקרים, יינות, שמן, סולת, קמח, בקר וצאן, סוסים, מרכבות, עבדים ואפילו נפשות אדם.

¹⁴ "כל הדברים היקרים שחמדת ואהבת כל-כך נלקחו ממך!" יקראו הסוחרים. "כל הפאר, ההדר והפינוקים אשר אהבת אבדו לך לעולמים!"

¹⁵ הסוחרים אשר התעשרו ממנה יעמדו מרחוק, מתוך פחד ויראה מייסוריה, יתאבלו ויבכו: ¹⁶ אוי, העיר הגדולה והיפה, העיר שדומה לאישה עטופה באריג משובח, אדום וארגמן, ומקושטת בזהב, באבנים יקרות ובפנינים, ¹⁷ ברגע אחד ירד כל העושר הזה לטמיון!"

כל בעלי האוניות, רבי-החובלים ויורדי-הים האחרים יעמדו מרחוק, ¹⁸ ובהביטם על עשנה עולה שמימה יקראו: "היש עוד עיר גדולה כעיר הזאת?" ¹⁹ הם יזרקו עפר על ראשם, יבכו, יספדו ויצעקו: "אוי ואבוי לעיר הגדולה! היא העשירה את כולנו – את הסוחרים ואת יורדי-הים – ועתה, בשעה אחת הוחרבה..."

²⁰ גילו, השמים, שמחו על סופה! בני-אלוהים, השליחים והנביאים שמחו גם אתם, כי סוף-סוף שפט אותה אלוהים בשמכם!

²¹ מלאך גיבור הרים אבן גדולה שנראתה כאבן-רחיים, השליכה בעוצמה אל תוך הים ואמר: "כך תושלך בבל הגדולה ותיעלם לנצח! ²² לא יישמע בקרבך קול זימרה, נגינת כינורות, חלילים וחצוצרות. לא יישמע אצלך קול מסגר בעבודתו או קול בעל-מלאכה אחר, ולא יישמע קול טחינת החיטה. ²³ לעולם לא יאיר בקרבך אור מנורה; לא ייערכו אצלך יותר חגיגות-חתונה, ולא תישמענה צהלות שמחה של חתן וכלה.

"כי הסוחרים שלך היו מנכבדי הארץ, ובקסמיך וכישופיך רימית את כל העמים.

²⁴ את אחראית לדם הנביאים, בני-האלוהים וכל אלה שנרצחו בארץ, כי דמם נמצא בך!"