Read the New Testament in 24 Weeks
יד לאחר מכן ראיתי שה עומד על הר-ציון בירושלים, ואיתו 144,000 אנשים שנשאו על מצחם את שמו ואת שם אביו. 2 מן השמים שמעתי קול כמים רבים וקול רעם גדול. הייתה זאת שירת מקהלה בליווי נגינת כנרים. 3 האנשים הרבים האלה שרו שיר חדש לפני כיסא אלוהים, לפני ארבע החיות ולפני עשרים-וארבעה הזקנים. איש לא יכול היה ללמוד את השיר, מלבד 144,000 האנשים אשר נפדו ונגאלו מן הארץ.
4 אנשים אלה לא טימאו את עצמם, אלא שמרו על טהרתם כבתולות.[a] הם ניקנו מתוך בני-האדם כקורבן מקודש לאלוהים ולשה, והם הולכים בעקבות השה לכל אשר ילך. 5 הם חסרי דופי ומעולם לא הוציאו דבר-שקר מפיהם. 6 לאחר מכן ראיתי מלאך אחר מעופף במרכז השמים, והוא נושא בפיו בשורה לכל בני-האדם – לכל הארצות, העמים, הגזעים והשפות. 7 "כבדו את אלוהים ויראו אותו!" קרא המלאך בקול גדול. "כי הגיעה שעתו לשפוט את העולם, השתחוו לבורא השמים, הארץ, הים ומקורותיו!"
8 מלאך שני בא בעקבותיו וקרא: "בבל נפלה! העיר הגדולה בבל נפלה, על שום שהסיתה את כל העמים להשתתף במעשי הזנות והטומאה שלה!"[b]
9 מלאך שלישי בא בעקבותיהם וקרא בקול: "כל המשתחווה לחיה ולפסל-דמותה, וכל הנושא את סימן החיה על ידו או על מצחו, 10 ישתה מיין זעם אלוהים, שנמזג בלתי-מהול בכוס זעמו של אלוהים, ויעונה באש וגופרית בנוכחות המלאכים הקדושים והשה. 11 עשן ייסוריהם יעלה לנצח ולא ירווח להם ביום או בלילה, שכן השתחוו לחיה ולפסלה ונשאו את סימנה על מצחם או ידם."
12 זוהי הזדמנות למאמינים, ששומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת המשיח, להוכיח את סבלנותם.
13 שמעתי קול מן השמים מדבר אלי: "כתוב: מעתה ואילך ברוכים המתים על אמונתם במשיח!" והרוח אמר: "כן, הם באמת ברוכים. עתה הם יקבלו את שכרם וינוחו מעמלם, כי מעשיהם הטובים מלווים אותם לכל מקום."
14 לאחר מכן השתנה המראה: ראיתי ענן לבן ועליו יושב אחד בדמות "בן-אדם" .על ראשו כתר זהב ובידו מגל חד.
15 מן המקדש יצא מלאך וקרא בקול גדול אל היושב על הענן: "הנף את המגל והחל לקצור, כי הקמה בארץ בשלה והגיעה עת הקציר." 16 היושב על הענן הניף את מגלו על הארץ, והתבואה נקצרה.
17 מלאך נוסף יצא מהיכל ה' וגם בידו מגל חד. 18 עתה יצא מהמזבח מלאך אחר, אשר לו הסמכות והשלטון על האש, וקרא בקול אל המלאך שהחזיק במגל החד: "הנף את מגלך החד ובצור את אשכולות הגפן בארץ, כי בשלו הענבים." 19 המלאך הניף את המגל על הארץ, בצר את אשכולות ענבי הארץ והשליכם אל היקב הגדול של זעם אלוהים.
20 הענבים נדרכו ביקב מחוץ לעיר, ודם רב זרם מהיקב למרחק של כ- 330 קילומטרים,[c] ועומק הזרם כגובה רסן הסוס.
טו אחר כך ראיתי בשמים חזיון מסתורי נוסף: שבעה מלאכים נושאים שבע מגפות. אלה הן המכות האחרונות, כי יחד איתן בא הקץ לזעמו של אלוהים.
2 ראיתי מולי מעין ים זכוכית ואש, ועליו עומדים כל אלה שהתגברו על החיה הרעה, על פסלה, על סימן החותם שלה ועל מספרה. כולם החזיקו בידיהם את כינורות האלוהים,
"גדולים ונפלאים מעשיך,
ה' אלוהי צבאות.
צדק ואמת דרכיך,
ה' מלך הגויים.
מי לא ירא מפניך, ה'?
ומי לא ייתן כבוד לשמך?
כי אתה לבדך קדוש.
כל העמים יבואו וישתחוו לפניך,
כי נגלו מעשיך הצודקים."
5 אחרי כן ראיתי את קודש הקודשים בהיכל השמים נפתח לרווחה, 6 ומתוכו יצאו שבעת המלאכים שנשאו את שבע המכות. הם לבשו גלימות לבנות, צחורות וטהורות, ועל החזה חגרו חגורות זהב. 7 אחת מארבע החיות הגישה לכל אחד מהשבעה קערת זהב מלאה בזעם האלוהים החי לנצח.
8 ההיכל נמלא עשן מגבורתו של אלוהים ומכבודו, ואיש לא יכול היה להיכנס לתוכו עד שסיימו שבעת המלאכים להכות את הארץ בשבע המגפות.
טז שמעתי קול אדיר מן ההיכל אומר לשבעת המלאכים: "לכו ורוקנו על הארץ את שבע הקערות שמכילות את זעם אלוהים!"
2 המלאך הראשון עזב את ההיכל ורוקן את קערתו על הארץ. פצעים איומים, מבחילים ומכאיבים התפשטו על בשר האנשים, שנשאו את סימן החיה והשתחוו לפסלה. זו הייתה מכת שחין.
3 המלאך השני רוקן את קערתו על הים, ומי הים הפכו לדם – כדם אנשים מתים – וכל נפש חיה בים מתה.
4 המלאך השלישי רוקן את קערתו על הנהרות והמעיינות, ומימיהם הפכו לדם. 5 שמעתי את מלאך המים מכריז: "צדיק אתה במשפטיך, זה שהיה, ההווה והקדוש. 6 אתה משלם לבני-האדם כגמולם! הם שפכו את דמם של נביאים ומאמינים רבים, וכעת אתה משקה אותם בדם!" 7 ומן המזבח שמעתי קול: "אכן, אמת וצדק משפטיך, ה' אלוהי צבאות."
8 המלאך הרביעי רוקן את קערתו על השמש, ואלוהים נתן לשמש רשות לצרוב באש את בשר בני-האדם. 9 בני-האדם נצרבו מהחום הלוהט, וקיללו את שם האלוהים אשר הכה אותם במכות נוראות אלה. אף-על-פי-כן הם לא חזרו בתשובה ולא כיבדו את אלוהים.
10 המלאך החמישי רוקן את קערתו על כסא המלכות של החיה, וחושך כיסה את ממלכתה. תושבי ממלכתה נשכו את לשונם מכאב 11 וקיללו את אלוהי השמים, מפני שהביא עליהם את הפצעים והכאב, אך בכל זאת לא חדלו ממעשיהם המושחתים.
12 המלאך השישי רוקן את קערתו על הנהר הגדול פרת, ומימיו התייבשו כדי להכין דרך למלכים הבאים מן המזרח.
13 ראיתי מפי התנין, מפי החיה ומפי נביא השקר (החיה השנייה) יוצאות שלוש רוחות טמאות דומות לצפרדעים. 14 היו אלה רוחות השדים שמחוללות ניסים ונפלאות; הן מגייסות את מלכי העולם למלחמה נגד אלוהים, ביום המשפט הגדול של אלוהי צבאות.
15 " שימו לב, הנני בא בשעה בלתי-צפויה – כגנב. ברוכים הממתינים לי בערנות ובשקידה, ומכינים את בגדיהם כדי שלא ילכו ערומים ומבוישים."
16 אז קיבצו רוחות השדים את כל צבאות העולם במקום הנקרא "הר-מגידו".
17 המלאך השביעי רוקן את קערתו באוויר, ומכיסא אלוהים אשר בהיכל השמים נשמע קול אדיר: "תם ונשלם!"[d] 18 רעמים רעמו, ברקים הבריקו והתחוללה רעידת אדמה עצומה שכמוה לא הייתה בכל היסטוריה האנושית.
19 העיר הגדולה נחלקה לשלושה, וערי העולם נחרבו. אלוהים זכר את מעשי השחיתות של בבל הגדולה ולכן השקה אותה ביין זעמו. 20 איים שלמים נעלמו, הרים הפכו למישור,
21 ומן השמים הומטרו על האנשים אבני-ברד שמשקלם כ-50 קילוגרם. בני-האדם חרפו וגידפו את אלוהים בגלל מכת הברד הנוראה.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.