M’Cheyne Bible Reading Plan

ז לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. ² בהתקרב חג הסוכות ³ האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. "לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל," לעגו לו.

⁴ "איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם." ⁵ גם אחיו לא האמינו בו. ⁶ "עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו," השיב ישוע. ⁷ "כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. ⁸ לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני." ⁹ וישוע נשאר בגליל.

¹⁰ אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. ¹¹ בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: "היכן הוא?" ¹² דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: "הוא אדם נפלא!" ואילו אחרים טענו: "הוא רמאי!" ¹³ אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.

¹⁴ בעיצומו של החג הלך ישוע לבית-המקדש ולימד את העם. ¹⁵ "כיצד הוא יודע כל-כך הרבה?" תמהו היהודים. "הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!"

¹⁶ "איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני," השיב ישוע. ¹⁷ מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. ¹⁸ מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. ¹⁹ איש מביניכם אינו מקיים את כל תורת משה, אז מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?" ²⁰ "היצאת מדעתך," קרא הקהל. "מי רוצה להרוג אותך?"

²¹ "אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך," אמר ישוע. ²² "אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית-מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. ²³ אם אתם מתירים קיום ברית-מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? ²⁴ אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!"

²⁵ אחדים מתושבי ירושלים שאלו: "האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? ²⁶ הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! ²⁷ אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי-שם, ממקום בלתי ידוע."

²⁸ "ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי," קרא ישוע בקול בבית-המקדש, "אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על-ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. ²⁹ אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי."

³⁰ ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. ³¹ אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: "לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?"

³² כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. ³³ אולם ישוע אמר להם: "אני אהיה אתכם עוד זמן-מה, ואחר כך אחזור לשולחי. ³⁴ תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו."

³⁵ היהודים נבוכו מדבריו. "לאן הוא עומד ללכת?" תמהו. "אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! ³⁶ למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?"

³⁷ ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: "כל הצמא שיבוא אלי וישתה! ³⁸ כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים." ³⁹ ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. ⁴⁰ אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: "הוא באמת הנביא!" ⁴¹ אחרים קראו: "זהו המשיח!" היו שלגלגו: "האם המשיח יבוא מהגליל? ⁴² הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד." ⁴³ דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. ⁴⁴ אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

⁴⁵ אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. "היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?" שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

⁴⁶ "הוא דיבר דברים נפלאים כל-כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!" השיבו. ⁴⁷ "גם אתם הלכתם שולל?" כעסו הפרושים. ⁴⁸ "האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? ⁴⁹ רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!"

⁵⁰ נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: ⁵¹ "האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?"

⁵² "גם אתה מהגליל?" שאלו בלעג. "דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!" ⁵³ בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.

ג אוי, גלטים טיפשים! מי הסיתכם נגד האמת? לאיזה כישוף נפלתם קורבן? פעם הבנתם את המשמעות המלאה של מות המשיח; צליבתו הייתה כל-כך ממשית בעיניכם – כאילו ראיתם אותו נצלב לפניכם. ² ברצוני לשאול אתכם, האם אלוהים נתן לכם את רוח הקודש על-שום ששמרתם את מצוות התורה? ודאי שלא! אלוהים נתן לכם את רוח הקודש רק לאחר ששמעתם על המשיח והאמנתם שהוא בלבד מסוגל להושיע אתכם. ³ מה לכם, האם יצאתם מדעתכם? אם ראיתם כבר שקיום המצוות לא הועיל לכם במאומה ולא העניק לכם סיפוק רוחני, כיצד מעלים אתם על הדעת שקיום מצוות התורה יעזור לכם להיות מאמינים טובים יותר? ⁴ סבלתם כל-כך למען הבשורה, ועכשיו אתם משליכים את הכול מאחורי גבכם? קשה לי להאמין בכך!

⁵ אני חוזר ושואל אתכם: האם אלוהים נותן לכם את רוח הקודש ומחולל ביניכם ניסים ונפלאות, משום שאתם מקיימים את מצוות התורה? אלוהים משכין בלבכם את רוח הקודש ופועל בחייכם, רק משום שאתם מאמינים ובוטחים בישוע המשיח.

⁶ קחו לדוגמה את אברהם אבינו: אלוהים חשב את אברהם לצדיק, רק משום שאברהם האמין בהבטחותיו של ה'. ⁷ מכאן יכולים אתם להבין מדוע כל מי שמאמין בה' ובוטח בו, הוא למעשה בנו של אברהם אבינו.

בכתבי-הקודש אנו קוראים על הציפייה ליום שבו יושיע אלוהים גם את הגויים, בזכות אמונתם. לפני זמן רב הבטיח אלוהים לאברהם לברך את כל מי שיאמין בו (באלוהים) כמו אברהם. על כן לכל מי שמאמין במשיח יש חלק בברכת ה' לאברהם אבינו.

¹⁰ כל מי שסומך על ישועה בזכות התורה חשוף לקללת אלוהים, שהרי כתוב בכתבי-הקודש: "ארור מי שאינו מקיים את דברי התורה הזאת." ¹¹ לפיכך אתם רואים שאיש אינו יכול למצוא-חן בעיני ה' בזכות קיום מצוות התורה, שכן ה' אמר כי הדרך היחידה למצוא-חן בעיניו היא דרך האמונה^[a]: "וצדיק באמונתו יחיה." ¹² רואים אתם, אם כן, מה שונה הישועה מתוך אמונה מהישועה הנובעת מקיום כל מצוות התורה. ¹³ המשיח שיחרר אותנו מהקללה הרובצת על אלה שאינם מקיימים את כל מצוות התורה, בלקחו על עצמו את הקללה במקומנו, שהרי כתוב בתורה^[b]: "קללת אלוהים תלוי" (על עץ, והרי ישוע שנצלב היה בעצם תלוי על עץ.) ¹⁴ ועתה יכול אלוהים לברך גם את הגויים באותה ברכה שהבטיח לאברהם אבינו, ויתקיים בנו הבטחת רוח הקודש.

¹⁵ אחים יקרים, גם היום כשמבטיח אדם הבטחה בכתב וחותם עליה, חובה עליו לקיים את הבטחתו, ואין הוא יכול לשנות את דעתו. ¹⁶ אלוהים הבטיח את הברכות לאברהם ולזרעו. שימו לב שלא כתוב "לזרעיו" – בלשון רבים, אלא בלשון יחיד, בן – זרע, הלא הוא ישוע המשיח. ¹⁷ אני מנסה לומר לכם שה' הבטיח בכתב להושיע את כל מי שמאמין בו, והבטחה זו אינה יכולה להשתנות או להתבטל לאחר ארבע-מאות ושלושים שנה, כשנתן ה' את עשרת הדיברות. ¹⁸ אברהם מצא-חן בעיני אלוהים, מפני שהאמין בה' ובהבטחותיו. אילו יכולנו למצוא-חן בעיני ה' על-ידי קיום מצוות התורה, הייתה דרכנו שונה לחלוטין מדרכו של אברהם.

¹⁹ שואלים אתם ודאי, מדוע נתן ה' את התורה? התורה ניתנה כתוספת, לאחר ההבטחה לאברהם, כדי להוכיח לבני-האדם שהם אשמים באי-קיום מצוותיה. אולם ה' נתן את חוקי התורה רק באופן זמני, עד בואו של ישוע המשיח – הבן – אשר לו ניתנה הבטחת ה'. יתרה מזאת, כשנתן ה' את התורה, הוא נתן אותה בידי מלאכים למשה, ואילו משה נתן את התורה לעם. ²⁰ אולם כשנתן ה' את ההבטחה לאברהם, אלוהים בעצמו דיבר עם אברהם, ללא מתווכים.

האם יש סתירה בין תורתו של ה' לבין הבטחותיו? ודאי שלא! אילו יכלה התורה להושיע אותנו, לא היה צריך אלוהים לתת לנו מוצא אחר מהשעבוד לחטא – שהרי כתבי-הקודש אומרים שכולנו עבדים לחטא. הדרך היחידה להשתחרר מהשעבוד לחטא, דרך הפתוחה לכל אחד, היא אמונה בישוע המשיח!

²³ לפני בוא המשיח התורה חסתה עלינו עד היום שבו יכולנו להאמין במשיח. ²⁴ במילים אחרות: התורה הדריכה אותנו והשגיחה עלינו, עד שבא ישוע המשיח לקרב אותנו לאלוהים בזכות אמונתנו. ²⁵ אבל עכשיו, לאחר שכבר בא המשיח, שוב אין לנו צורך בהדרכת מצוות התורה. ²⁶ כי עתה כולנו בני אלוהים בזכות אמונתנו בישוע המשיח, ²⁷ ואלה מאיתנו שנטבלו כסמל לאחדות עם המשיח, כאילו עטופים במשיח. ²⁸ בין המאמינים שוב אין הבדל בין יהודי לגוי, בין עבד לבן-חורין ואף לא בין גבר לאישה. בעיני אלוהים כולנו שווים. אלוהים אוהב את כולנו באותה מידה, וכולנו מאוחדים בישוע המשיח. ²⁹ מאחר שאנו שייכים למשיח, אנו גם זרע אברהם, וכל הבטחותיו של ה' לאברהם ולזרעו שייכות גם לנו.