M’Cheyne Bible Reading Plan

יח ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ללא לוותר.

² "בעיר אחת היה שופט," פתח ישוע, "אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם.

³ "באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. ⁴ זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו: 'אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, ⁵ אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה.'"

⁶ האדון המשיך: "שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, ⁷ האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? ⁸ אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן-האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?"

⁹ ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: ¹⁰ "שני אנשים באו להתפלל בבית-המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. ¹¹ הפרוש הגאה התפלל כך: 'אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה-המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. ¹² אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי.'

¹³ "לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא: 'אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני.' ¹⁴ אני אומר לכם, גובה-המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי הגאה יושפל, והמשפיל את עצמו יכובד וירומם."

¹⁵ יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. ¹⁶ "הניחו לילדים לבוא אלי," אמר ישוע לתלמידיו וקרא אליו את התלמידים. "לעולם אל תגרשו את הילדים, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. ¹⁷ אני אומר לכם, מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה."

¹⁸ איש מכובד אחד שאל את ישוע: "רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?" ¹⁹ "מדוע אתה קורא לי טוב?" שאל ישוע. "רק אלוהים טוב באמת. ²⁰ אולם בתשובה לשאלתך, אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבר את אביך ואמך."

²¹ "את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי," השיב האיש.

²² "עליך לעשות עוד דבר אחד," אמר לו ישוע. "מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי."

²³ כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. ²⁴ ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו: "לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. ²⁵ קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים."

²⁶ "אם כל-כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי יכול להיוושע?" קראו השומעים.

²⁷ השיב להם ישוע: "אלוהים יכול לעשות את מה שבני-האדם אינם יכולים."

²⁸ "אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!" אמר פטרוס לישוע.

²⁹ "כן," השיב ישוע, "וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, ³⁰ יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא."

³¹ ישוע קיבץ סביבו את שנים-עשר תלמידיו ואמר: "כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן-האדם. ³² ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, ³³ יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה."

³⁴ התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם.

³⁵ בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. ³⁶ קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל: "מה מתרחש כאן?"

³⁷ "ישוע מנצרת עובר לפניך!" השיבו לו.

³⁸ מששמע זאת העיוור החל לצעוק: "ישוע בן-דוד, רחם עלי!" ³⁹ האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו: "בן-דוד, רחם עלי!" ⁴⁰ קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר. "הביאו אלי את האיש," ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: ⁴¹ "מה אתה רוצה שאעשה למענך?"

אדוני, אני רוצה לראות!" התחנן העיוור. ⁴² "ראייתך ניתנה לך!" השיב ישוע. "אמונתך ריפאה אותך."

⁴³ מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים.

ג האם עלינו לשוב ולשבח את עצמנו? האם עלינו לנהוג כמורי השקר ולהציג לפניכם מכתבי המלצה? אני חושב שאיננו זקוקים למכתב המלצה אליכם או מכם! ² אתם בעצמכם מכתב ההמלצה שלנו, שהרי כל הרואה את השינוי לטובה שחל בכם יודע מיד שעשינו בכם עבודה טובה. ³ אתם מראים שהינכם מכתב מאת המשיח שנכתב על-ידינו. הוא לא נכתב בדיו, אלא ברוח אלוהים חיים; אין הוא כתוב על לוחות אבן, אלא על לבבות של בשר ודם.

⁴ אנו מעזים לומר דברים אלה על עצמנו רק משום שאנו בוטחים באלוהים, באמצעות המשיח, שהוא אכן יעזור לנו לקיים את דברינו, ⁵ ולא משום שאנו סומכים על כוחנו ויכולתנו. כוחנו והצלחתנו באים מאלוהים לבדו! ⁶ הוא הכשיר אותנו לספר לאחרים על בריתו החדשה שנועדה להושיעם. איננו אומרים להם שאם לא יצייתו לתורת ה' ימותו; אנו מספרים להם על רוח הקודש שמעניק חיים. הניסיון להיוושע על-ידי שמירת מצוות התורה סופו מוות, ואילו רוח הקודש מעניק חיים.

⁷ השיטה הישנה של חוקי התורה, אשר הביאה מוות, לוותה בהוד כה רב, עד כי בני-ישראל לא יכלו להביט בפניו של משה. שכן במסרו לעם את לוחות הברית זרחו פניו בכבוד ה', אם כי הזוהר כבר החל לחלוף. ⁸ אם השיטה הישנה לוותה בהוד כה רב, האם לא נצפה להוד רב יותר כשרוח הקודש מעניק חיים? ⁹ אם התוכנית שהביאה מוות לוותה בהוד כה רב, הרי התוכנית שמצדיקה את האדם בעיני אלוהים מלווה בהוד נעלה יותר. ¹⁰ למעשה הזוהר שקרן מפני משה הוא כאין וכאפס לעומת הוד הברית החדשה. ¹¹ שכן אם השיטה הישנה שחלפה והתבטלה לוותה בהוד, השיטה החדשה והנצחית מלווה בהוד נעלה הרבה יותר.

¹² מאחר שאנו יודעים כי הוד חדש זה קיים לנצח, אנו יכולים לבשר את דבר ה' באומץ רב. ¹³ איננו כמשה אשר הסתיר את פניו כדי שבני-ישראל לא יביטו בזוהר שחולף ומתבטל. ¹⁴ אך לבם של בני-ישראל קהה, שכן עד היום בקראם את הכתובים נדמה שמסווה נתון על לבם, ואין ביכולתם להבין את משמעות הכתובים. מסווה זה יוסר רק כשיאמינו בה'. ¹⁵ אכן, אפילו היום בקראם את תורת משה, המסווה מונח על לבם. ¹⁶ אך בשובם אל ה' יוסר המסווה. ¹⁷ האדון הוא הרוח, והיכן שנמצא רוח האדון שם יש חירות. ¹⁸ אך אנו, המאמינים המשיחיים, אין מסווה על פנינו; אנו הולכים ומשקפים את כבוד ה' כמראה, ורוח הקודש הפועל בנו הופך אותנו בהדרגה לצלמו.