Read the Gospels in 40 Days

יז "אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון," אמר ישוע לתלמידיו, "אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! ² לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. ³ היזהרו לכם.

"אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. ⁴ גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו."

⁵ ביקשו השליחים מהאדון: "הגדל את אמונתנו!"

⁶ "אפילו אם הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל," השיב ישוע, "הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!

⁷ "נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: 'שב, נח ואכול את ארוחת-הערב שלך?' ⁸ ודאי שלא. הרי תאמר לו: 'הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך.' ⁹ העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.

¹⁰ כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם."

¹¹ בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. ¹² בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה ¹³ וקוראים בתחינה: "ישוע רבנו, רחם עלינו!"

¹⁴ ישוע הביט בהם ואמר: "לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!" בהיותם בדרך הם נרפאו. ¹⁵ אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: "הללויה, אני בריא!" ¹⁶ האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.

¹⁷ "האם לא ריפאתי עשרה אנשים?" שאל ישוע. "היכן תשעת האחרים? ¹⁸ האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?"

¹⁹ "קום ולך, אמונתך ריפאה אותך," אמר ישוע לאיש.

²⁰ יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: "מתי תבוא מלכות האלוהים?"

"מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה," השיב ישוע. ²¹ "לא תוכלו לומר: 'מלכות האלוהים כאן,' או 'מלכות האלוהים שם.' כי מלכות האלוהים היא בקרבכם."

²² ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "יבוא הזמן שתשתוקקו כל-כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.

²³ אם מישהו יאמר לכם: 'ראיתי את המשיח במקום פלוני!' אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. ²⁴ כי כשיבוא בן-האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. ²⁵ אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על-ידי הדור הזה.

²⁶ "בימי בן האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. ²⁷ בני-האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.

²⁸ "גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. ²⁹ אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. ³⁰ כך יהיה המצב ביום שובי – הכול יתנהל כרגיל.

³¹ "אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. ³² זכרו מה קרה לאשת לוט! ³³ מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיאבד את חייו יציל אותם. ³⁴ בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. ³⁵ שתי נשים תעסוקנה יחד בניקיון הבית: האחת תילקח וחברתה תישאר. ³⁶ שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר."

³⁷ "אדון, לאן הם יילקחו?" שאלו התלמידים.

"במקום שבו נמצאים הפגרים, שם יתאספו הנשרים," השיב ישוע.

יח ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ללא לוותר.

² "בעיר אחת היה שופט," פתח ישוע, "אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם.

³ "באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. ⁴ זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו: 'אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, ⁵ אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה.'"

⁶ האדון המשיך: "שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, ⁷ האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? ⁸ אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן-האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?"

⁹ ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: ¹⁰ "שני אנשים באו להתפלל בבית-המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. ¹¹ הפרוש הגאה התפלל כך: 'אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה-המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. ¹² אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי.'

¹³ "לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא: 'אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני.' ¹⁴ אני אומר לכם, גובה-המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי הגאה יושפל, והמשפיל את עצמו יכובד וירומם."

¹⁵ יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. ¹⁶ "הניחו לילדים לבוא אלי," אמר ישוע לתלמידיו וקרא אליו את התלמידים. "לעולם אל תגרשו את הילדים, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. ¹⁷ אני אומר לכם, מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה."

¹⁸ איש מכובד אחד שאל את ישוע: "רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?" ¹⁹ "מדוע אתה קורא לי טוב?" שאל ישוע. "רק אלוהים טוב באמת. ²⁰ אולם בתשובה לשאלתך, אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבר את אביך ואמך."

²¹ "את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי," השיב האיש.

²² "עליך לעשות עוד דבר אחד," אמר לו ישוע. "מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי."

²³ כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. ²⁴ ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו: "לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. ²⁵ קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים."

²⁶ "אם כל-כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי יכול להיוושע?" קראו השומעים.

²⁷ השיב להם ישוע: "אלוהים יכול לעשות את מה שבני-האדם אינם יכולים."

²⁸ "אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!" אמר פטרוס לישוע.

²⁹ "כן," השיב ישוע, "וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, ³⁰ יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא."

³¹ ישוע קיבץ סביבו את שנים-עשר תלמידיו ואמר: "כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן-האדם. ³² ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, ³³ יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה."

³⁴ התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם.

³⁵ בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. ³⁶ קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל: "מה מתרחש כאן?"

³⁷ "ישוע מנצרת עובר לפניך!" השיבו לו.

³⁸ מששמע זאת העיוור החל לצעוק: "ישוע בן-דוד, רחם עלי!" ³⁹ האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו: "בן-דוד, רחם עלי!" ⁴⁰ קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר. "הביאו אלי את האיש," ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: ⁴¹ "מה אתה רוצה שאעשה למענך?"

אדוני, אני רוצה לראות!" התחנן העיוור. ⁴² "ראייתך ניתנה לך!" השיב ישוע. "אמונתך ריפאה אותך."

⁴³ מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים.