Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁵⁷ בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. ⁵⁸ השמועה על החסד שעשה איתה ה' התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.

⁵⁹ ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית-המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא "זכריה" – על שם אביו, ⁶⁰ אולם אלישבע אמרה: "לא, שם התינוק יוחנן!"

⁶¹ "יוחנן?" התפלאו האורחים. "אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה". ⁶² הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.

⁶³ זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: "שם הילד יוחנן". ⁶⁴ באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.

⁶⁵ כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. ⁶⁶ כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: "מעניין למה נועד הילד הזה." כי היה ברור להם שאלוהים איתו.