Revised Common Lectionary (Complementary)

יב מאחר שאנו מוקפים בקהל עצום כזה של אנשי אמונה שמעידים על אמת אלוהים, הבה נסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, ובמיוחד את החטאים שדבקים בנו ומכשילים אותנו, ונרוץ בסבלנות את המרוץ שהעמיד אלוהים לפנינו. ² הבה נישא את עינינו אל ישוע, מורנו ויסוד אמונתנו, אשר היה מוכן למות מוות מביש על הצלב, כי ידע ששמורה לו שמחה לאחר מכן. עתה הוא יושב במקום הכבוד לימין האלוהים. ³ אם רצונכם להימנע מעייפות וליאות רוחנית, חישבו לרגע על סבלנותו של המשיח כשסבל בושה וחרפה מיד האנשים החוטאים.

²¹ בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: "אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי." ²² התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. ²³ תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, ²⁴ ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.

²⁵ התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. "אדוני, למי כוונתך?" שאל בלחישה.

²⁶ "למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב," השיב ישוע.

הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש-קריות. ²⁷ כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. "סיים את העניין במהירות," אמר לו ישוע.

²⁸ איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. ²⁹ היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. ³⁰ יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.

³¹ לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: "הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן-האדם, ואלוהים יפואר בו. ³² אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה.