Old/New Testament

²⁸ "ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי," קרא ישוע בקול בבית-המקדש, "אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על-ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. ²⁹ אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי."

³⁰ ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. ³¹ אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: "לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?"

³² כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. ³³ אולם ישוע אמר להם: "אני אהיה אתכם עוד זמן-מה, ואחר כך אחזור לשולחי. ³⁴ תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו."

³⁵ היהודים נבוכו מדבריו. "לאן הוא עומד ללכת?" תמהו. "אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! ³⁶ למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?"

³⁷ ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: "כל הצמא שיבוא אלי וישתה! ³⁸ כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים." ³⁹ ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. ⁴⁰ אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: "הוא באמת הנביא!" ⁴¹ אחרים קראו: "זהו המשיח!" היו שלגלגו: "האם המשיח יבוא מהגליל? ⁴² הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד." ⁴³ דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. ⁴⁴ אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

⁴⁵ אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. "היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?" שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

⁴⁶ "הוא דיבר דברים נפלאים כל-כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!" השיבו. ⁴⁷ "גם אתם הלכתם שולל?" כעסו הפרושים. ⁴⁸ "האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? ⁴⁹ רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!"

⁵⁰ נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: ⁵¹ "האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?"

⁵² "גם אתה מהגליל?" שאלו בלעג. "דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!" ⁵³ בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.