Old/New Testament

י התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

² אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא. ³ אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם! ⁴ מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

⁵ משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר^[a]: "זבח ומנחה לא חפצת, גוף כוננת לי, ⁶ עולה וחטאה לא שאלת." כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן. ⁷ ועוד אמר: "הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי – לעשות רצונך, אלוהי".

⁸ לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה, ⁹ הוא מוסיף: "הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי."

המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה, ¹⁰ ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על-ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

¹¹ על-פי הברית הישנה, על-פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא. ¹² ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים. ¹³ ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו. ¹⁴ כי על-ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

¹⁵ רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו^[b]: ¹⁶ "זאת הברית אשר אכרת את בית-ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה': נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה... ¹⁷ כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד". ¹⁸ ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.