Read the New Testament in 24 Weeks

ט אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: ² אני עצוב כל-כך ומדוכא. הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני-ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות-הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום-יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. ⁵ היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים.

⁶ האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. ⁷ עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה' מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם-כי לאברהם היו עוד בנים. ⁸ כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני-אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. ⁹ מה הייתה ההבטחה? "למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.^[a]"

¹⁰ שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על-מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, ¹³ ככתוב^[b]: "ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי".

¹⁴ האם נאמר שאלוהים נוהג באי-צדק? חס וחלילה! ¹⁵ הרי אלוהים אמר למשה^[c]: "חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם". כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. ¹⁶ אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני-האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם.

¹⁷ קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. ¹⁸ אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח.

¹⁹ אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? ²⁰ תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה'? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? ²¹ כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? ²² והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? ²³ וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. ²⁴ אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. ²⁵ האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני-כן. ²⁶ אלה אשר נאמר עליהם לפנים: "לא עמי", יהיו עתה בני אלוהים חיים.

²⁷ ישעיהו הנביא ניבא על ישראל^[d], ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה' וייוושעו. ²⁸ כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל.

²⁹ במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה^[e].

³⁰ מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על-ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, ³¹ ואילו היהודים, שהשתדלו כל-כך להשיג צדקה על-ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. ³² מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. ³³ אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת^[f], ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם.

י אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. ² אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. ³ היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה'. ⁴ שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.

⁵ משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה. ⁶ ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת^[g]: "אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?" זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. ⁷ או "מי ירד לתהום?" זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. ⁸ הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג-ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. ⁹ שכן אם תודה בפיך לפני בני-האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. ¹⁰ משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. ¹¹ וכתבי-הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. ¹² "כל המאמין" פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. ¹³ שכן "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט"!^[h]

¹⁴ אך כיצד הם יקראו בשם ה' ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? ¹⁵ וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב^[i]: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, מבשר טוב משמיע ישועה".

¹⁶ אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר^[j] ישעיהו: "מי האמין לשמועתנו?" ¹⁷ בכל זאת, האמונה מתעוררת על-ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.

¹⁸ אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה'? כן, הם שמעו, שהרי "בכל-הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם".^{[k] 19} ואם עם-ישראל שמע, האם לא הבין? עם-ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם^[l]: "אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם". כלומר, ה' יעורר את קנאת בני-ישראל על ידי הגויים. ²⁰ ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר^[m], כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. ²¹ ואילו על עם-ישראל הוא אומר: "פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה."