M’Cheyne Bible Reading Plan

ה בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית-הקברות איש אחוז רוח רעה. איש זה גר בבית-הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו. ⁵ יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.

⁶ בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.

ישוע פקד על השד שבתוך האיש: "צא החוצה, שד!" השד צעק צעקה מחרידה: "מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל-עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!"

⁹ "מה שמך?" שאל ישוע.

"לגיון," השיב השד. "אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים." ¹⁰ השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.

¹¹ בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים. ¹² "שלח אותנו לתוך החזירים האלה," התחננו השדים. ¹³ ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.

¹⁴ רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם. ¹⁵ עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד. ¹⁶ עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש, ¹⁷ והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם. ¹⁸ כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו. ¹⁹ אולם ישוע לא הסכים לכך.

"לך הביתה למשפחתך ולחבריך," אמר ישוע. "ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך."

²⁰ האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.

²¹ ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.

²² אחד מראשי בית-הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע ²³ והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה. "בתי גוססת," קרא יאיר בייאוש. "אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה."

²⁴ ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע. ²⁵ בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. ²⁶ היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר! ²⁷ היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.

²⁸ "אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה," חשבה לעצמה. ²⁹ ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.

³⁰ באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל: "מי נגע בי?" ³¹ תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו: "ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?"

³² אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו. ³³ האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת. ³⁴ "בתי, אמונתך ריפאה אותך!" אמר לה ישוע. "היי בריאה ולכי לשלום."

³⁵ בזמן שדיבר ישוע עם האישה הגיעו למקום שליחים מבית יאיר, והודיעו שאיחר את המועד – בתו מתה, וביקורו של ישוע מיותר. ³⁶ אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר: "אל תפחד; רק תאמין!"

³⁷ ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן. ³⁸ בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה. ³⁹ ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים: "מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה."

⁴⁰ כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.

ישוע אחז בידה של הילדה וקרא : "טליתא, קומי!" (כלומר: "קומי, ילדה!") היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד, ⁴³ אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

ה לכן עתה, לאחר שנסלחו לנו חטאינו והוצדקנו על-ידי האמונה, אנחנו נמצאים בשלום עם אלוהים, בזכות קורבנו של ישוע המשיח אדוננו. ² עקב אמונתנו העניק לנו המשיח את כל הזכויות הנפלאות שיש לנו עתה, ואנו שמחים בתקווה שניקח חלק בכבוד אלוהים.

³ אם באים עלינו קשיים וצרות, אנו יכולים לשמוח ולהודות לאלוהים, כי אנו יודעים שהם מפתחים ומחזקים את סבלנותנו, ⁴ הסבלנות מפתחת ומחזקת את אופיינו, ואופי חזק מביא לאמונה יציבה ולתקווה בישועה הנצחית. ⁵ תקווה זאת לעולם לא תבייש ולא תאכזב אותנו, שכן אנו יודעים מה רבה אהבת אלוהים אלינו, ואנו מרגישים באהבתו שממלאת אותנו. רוח הקודש הוא שיצק בנו אהבה זאת.

⁶ בהיותנו עדיין חלשים וחסרי תושייה, בא המשיח בזמן המתאים ומת בעדנו – הרשעים. ⁷ הרי איננו יכולים לצפות מאיש למות אף בעד אדם ישר וצדיק, אולם הבה נאמר שקיימת אפשרות כזאת. ⁸ והנה הוכיח אלוהים את אהבתו הגדולה אלינו בשלחו את בנו – את ישוע המשיח – למות בעדנו, כאשר היינו עדיין חוטאים ורשעים. ⁹ אם אלוהים עשה כל זאת למעננו עוד בהיותנו חוטאים, עתה, משהוצדקנו בעיניו בזכות דם המשיח שנשפך, אין לנו כל סיבה לפחד מזעמו של אלוהים. ¹⁰ שכן אם בזמן שהיינו אויביו סלח אלוהים לחטאינו וריצה אותנו אליו על-ידי מות בנו, אנו בטוחים כי עתה, הוא גם יושיע אותנו מחטאינו בזכות תקומתו לחיים.

¹¹ עתה אנו שמחים על היחסים החדשים שבינינו לבין אלוהים – יחסים המקרבים אותנו אליו – וכל זאת בזכות קורבנו של ישוע המשיח בעד חטאינו.

¹² כאשר האדם הראשון הפר את הציווי של ה', פגע חטאו בכל המין האנושי – חטאו זרע מוות בכל העולם ובני-האדם מתו, כי כולם חטאו. ¹³ אמנם החטא כבר היה בעולם זמן רב לפני מתן-התורה, אך איש לא יכול להיחשב חוטא לתורה אם טרם ניתנה התורה. ¹⁴ אף-על-פי-כן, המוות, שהוא תוצאת החטא, שלט בבני-האדם מאדם ועד משה – גם באלה שלא חטאו בדיוק אותו חטא של אדם. אדם מסמל את ניגודו של בן-האדם העתיד לבוא.

¹⁵ מאידך, מתנת האלוהים שניתנה לנו באמצעות המשיח שונה בתכלית ממה שהנחיל לנו האדם הראשון. בעוד שחטאו של אדם הביא מוות לאנושות, הביא בן-האדם ישוע המשיח לאנושות סליחת חטאים ברחמי אלוהים. ¹⁶ חטאו האחד של אדם הביא עונש מוות על רבים, ואילו המשיח מזכה אותנו מחטאינו ומעניק לנו חיים חדשים – וכל זאת בחסד. ¹⁷ אם על-ידי חטאו של אדם אחד ויחיד השתלט המוות על כל בני-האדם, אנו בטוחים כי אלה הזוכים בחסדו הרב של אלוהים ובסליחת חטאיהם, יחיו וימלכו בזכות אדם אחד – ישוע המשיח. ¹⁸ לכן, כשם שחטאו של האדם הראשון הביא עונש על כל בני-האדם, כך מזכה צדקתו של המשיח את כל בני-האדם בעיני אלוהים, והם זוכים בחיי נצח. ¹⁹ כשם שעל-ידי סרבנות ואי-ציות של אדם אחד נמצאים בני-האדם במעמד של חוטאים, כך על-ידי ציות לאלוהים הביא המשיח אנשים רבים למעמד של צדיקים וחפים-מפשע בעיני אלוהים.

²⁰ מדוע ניתנה התורה? כדי שבני-האדם יראו שאין הם מסוגלים לציית לכל חוקי אלוהים. אולם ככל שאנו רגישים יותר לחטאינו, כך אנו מעריכים יותר את גודל החסד והרחמים של אלוהים. ²¹ לפנים שלט החטא על כל בני-האדם וגרם למותם, אולם עתה שולטים חסדו וצדקתו של אלוהים, והם מעניקים לנו חיי נצח על-ידי ישוע המשיח אדוננו.