Read the Gospels in 40 Days

ט ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.

² "רבי," שאלו תלמידיו, מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?"

³ "לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו," השיב ישוע. "אדם זה נולד עיוור על-מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. ⁴ עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. ⁵ כל עוד אני בעולם, אני אור העולם - אני מעניק לו את אורי."

⁶ ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. ⁷ "לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח," אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.

⁸ שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: "האם זהו אותו קבצן עיוור?" ⁹ אחדים השיבו: "כן." ואחדים אמרו: "לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם," הרהרו בקול. "אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!"

הקבצן בא לעזרתם וקרא "אני האיש!"

¹⁰ כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?" שאלו.

¹¹ והקבצן סיפר להם: "אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!"

¹² "היכן האיש הזה עכשיו?" שאלו האנשים.

"איני יודע," השיב הקבצן.

¹³ ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים ¹⁴ (כל זה התרחש בשבת).

¹⁵ כיצד נפקחו עיניך?" שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. ¹⁶ אחדים מהפרושים החליטו: "האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת."

אחרים טענו: "אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה? "מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.

¹⁷ הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו: "מה דעתך על האיש שריפא אותך?" "אני חושב שהוא נביא שנשלח על-ידי אלוהים," השיב הקבצן.

¹⁸ מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.

¹⁹ "האם זהו בנכם?" שאלו. "האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?" ²⁰ אולם ההורים השיבו: "אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, ²¹ אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו. שאלו אותו. ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.

²⁴ שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו: "עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא."

²⁵ "איני יודע אם הוא חוטא או לא," השיב הקבצן, "אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!"

²⁶ "מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?" דרשו.

²⁷ כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?" שאל הקבצן.

²⁸ הם קללו אותו ואמרו: "אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! ²⁹ אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה."

³⁰ מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני," השיב הקבצן. ³¹ "אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. ³² מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. ³³ אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!"

³⁴ "ממזר שכמוך!" קראו לעברו בזעם. "אתה מתיימר ללמד אותנו?" והם גרשוהו החוצה.

³⁵ כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: "האם אתה מאמין בבן האדם?"

³⁶ "מיהו?" שאל האיש. "אני רוצה להאמין בו."

³⁷ "ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע" השיב ישוע.

³⁸ "כן, אדוני," קרא האיש, "אני מאמין!" והוא השתחווה לישוע.

³⁹ "אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים," אמר ישוע.

⁴⁰ הפרושים שעמדו שם שאלו: "האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?"

⁴¹ "אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים," הסביר ישוע. "אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים."

י "אני אומר לכם באמת," המשיך ישוע, "מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. ² האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. ³ השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה שהוא נוקב בשם כל כבשה. ⁴ הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. ⁵ הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן."

⁶ אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, ⁷ ולכן ישוע הסביר להם: "אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. ⁸ כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. ⁹ כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. ¹⁰ הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע.

¹¹ "אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. ¹² כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. ¹³ הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת.

¹⁴ "אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, ¹⁵ כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. ¹⁶ יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד.

¹⁷ "אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. ¹⁸ איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת."

¹⁹ דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. ²⁰ חלקם אמר: "או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?"

²¹ אחרים אמרו: "הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?"

²² בחג החנוכה, בחורף, ²³ התהלך ישוע בבית-המקדש באגף הנקרא "אולם שלמה". ²⁴ היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו: "עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?"

²⁵ "כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי," השיב ישוע. "המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. ²⁶ אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. ²⁷ אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. ²⁸ אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, ²⁹ כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. ³⁰ אבי ואני אחד אנחנו!"

³¹ שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים.

³² "הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?" שאל ישוע.

³³ "איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!"

³⁴ "אך הכתובים אומרים: 'אלוהים אתם'^[a], והכוונה היא לבני-האדם," השיב ישוע. ³⁵ "אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים 'אלוהים', והכתוב הוא דבר אמת, ³⁶ מדוע קוראים אתם 'מגדף' למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על-ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? ³⁷ אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. ³⁸ אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו."

³⁹ הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. ⁴⁰ ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן-מה, ⁴¹ ואנשים רבים הלכו אחריו.

"יוחנן לא חולל נסים," אמרו זה לזה, "אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת." ⁴² אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח.