Read the Gospels in 40 Days
ד לאחר מכן, הרוח הובילה את ישוע אל המדבר כדי שהשטן ינסה אותו שם. 2 במשך ארבעים יום וארבעים לילה ישוע לא אכל מאומה, ולבסוף היה רעב מאוד.
3 "אם אכן בן אלוהים אתה," אמר לו השטן, "צווה על האבנים האלה להפוך לכיכרות לחם!"
4 ישוע ענה לו:"לא אצווה זאת, שהרי כתוב בתורה[a]: 'לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'."
5 לאחר מכן הביא השטן את ישוע לירושלים, העלה אותו על גג בית-המקדש ואמר: 6 "קפוץ למטה! ואז יידעו כולם שאתה בן אלוהים. הרי כתוב בתנ"ך[b]: 'כי מלאכיו יצווה לך... ועל כפים ישאונך, פן תיגוף באבן רגלך.'"
7 השיב לו ישוע: "אבל בתורה גם כתוב[c]: 'לא תנסה את ה' אלוהיך.'"
8 לאחר מכן השטן העלה את ישוע על הר מאוד גבוה, הראה לו את כל המדינות המפוארות בעולם ואמר: 9 "אם רק תכרע ברך ותשתחווה לי, אתן לך את כל אלה!"
10 "ישוע השיב: "סור ממני, שטן! הרי כתוב: 'לה' אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד.'"
11 השטן הרפה ממנו, ומלאכים באו לשרת את ישוע.
12 כאשר שמע ישוע על זה שיוחנן המטביל נאסר, הוא עזב את ארץ יהודה וחזר לביתו – לנצרת שבגליל. 13 אחר כך ישוע עבר לגור בכפר-נחום שעל שפת הכינרת, באזור שבטי זבולון ונפתלי. 14 כך התקיימה נבואת ישעיהו[d]:
15 "ארצה זבולון וארצה נפתלי,
דרך הים, עבר הירדן, גליל הגויים –
16 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול,
ישבי בארץ צלמוות- אור נגה עליהם!"
17 מאותו יום והלאה ישוע התחיל להטיף: "שובו בתשובה והאמינו בה', כי מלכות השמיים קרובה!"
18 יום אחד כשישוע הלך על חוף הכינרת, הוא ראה שני אחים: שמעון (הנקרא גם פטרוס) ואנדרי. השניים ישבו בסירה ודגו בעזרת רשת, כי היו דייגים במקצועם.
19 "בואו אחרי!" קרא להם ישוע. "אני אעשה אתכם לדייגי אדם!" 20 שני האחים עזבו את הרשתות שלהם והלכו אחריו.
21 לא הרחק משם ראה ישוע עוד שני אחים, יעקב ויוחנן, יושבים בסירה עם אביהם זבדי, ומתקנים את רשתותיהם הקרועות. ישוע קרא גם להם, 22 והשניים הפסיקו מיד את עבודתם, עזבו את אביהם והלכו אחריו.
23 ישוע הסתובב בכל הגליל ולימד בבתי-הכנסת; בכל מקום בישר את החדשות הטובות על מלכות השמיים וריפא כל מיני מחלות. 24 השמועות על הניסים שחולל פשטו מעבר לגבולות הגליל, וחולים באו אליו להירפא אפילו מסוריה. הובאו אליו אנשים אחוזי-שדים, מטורפים ומשותקים, וישוע ריפא את כולם. 25 לכל מקום שהלך, הלכו אחריו המונים: מהגליל, מחו"ל, מירושלים, מיהודה ואף מעבר הירדן.
ה
3 "אשרי האנשים המודים בעניותם הרוחנית, כי להם שייכת מלכות השמים.
4 אשרי הבוכים והמתאבלים, כי הם ינוחמו.
5 אשרי הצנועים והענווים, כי העולם כולו שייך להם.
6 אשרי השואפים בכל לבם לעשות את הטוב והישר, כי אלוהים ימלא את שאיפתם.
7 אשרי האדיבים והרחמנים, כי אלוהים יגלה כלפיהם רחמים.
8 אשרי האנשים שלבם טהור, כי הם יראו את אלוהים.
9 אשרי האנשים הרודפים שלום, כי הם ייקראו 'בני-אלוהים'.
10 אשרי הסובלים והנרדפים בגלל עשותם את רצון ה', כי להם שייכת מלכות השמיים.
11 "אם יקללו אתכם, יעלילו עליכם שקרים וירדפו אתכם בגלל אמונתכם בי, 12 שמחו מאוד! כן, שמחו מאוד, כי שכר רב לכם בשמים, וזכרו שכך רדפו גם את הנביאים!
13 אתם מלח הארץ. מה יקרה לעולם אם תאבדו את המליחות שלכם? מלח תפל הוא חסר תועלת, ואינו ראוי אלא שיזרקו וירמסו אותו.
14 אתם אור העולם – בדומה לעיר הבנויה על הר, אשר כל אחד יכול לראות את אורותיה בלילה.
17 אל תחשבו שבאתי לבטל את תורת משה או את אזהרותיהם של הנביאים; באתי לקיים ולמלא אותן! 18 אני אומר לכם בכל הכנות והרצינות: מצוות התורה תישארנה בתוקף עד שיתקיים הכול. 19 מי שיעבור על המצווה הקטנה ביותר או שיעודד אחרים לעשות זאת, הוא יהיה קטן במלכות השמים. ואילו מי שילמד את תורת ה' ואף יקיים את מצוותיה, יהיה גדול במלכות השמים.
20 אולם אני מזהיר אתכם: אם לא תהיו טובים יותר מהפרושים והסופרים, לא תוכלו להיכנס למלכות השמיים.
21 תורת משה אומרת: 'לא תרצח', והרוצח יחויב לדין. 22 אולם אני אומר לכם שאם אדם אף כועס על אחיו, עליו לעמוד לדין. גם מי שיקרא לחברו 'אידיוט!' עליו לעמוד לדין, ואם יקלל את חברו הריהו בסכנת גיהינום! 23 לכן אם אתה עומד לפני המזבח בבית-המקדש ומביא קורבן לה', ולפתע אתה נזכר שלאחד מחבריך יש דבר מה נגדך, 24 השאר את קורבנך לפני המזבח, מהר אל חברך ובקש את סליחתו. לאחר מכן חזור לבית-המקדש והקרב את הקרבן לה'. 25 התפייס מהר עם אויבך, אחרת יהיה מאוחר מדי והוא יסגירך לידי החוק, ואז ישליכו אותך לכלא – 26 שם תישאר עד שתשלם את האגורה האחרונה!
27 תורת משה אומרת: 'לא תנאף'. 28 אולם אני אומר לכם: כל מי שמסתכל על אישה בתאווה, כאילו נאף אותה בלבו. 29 משום כך, אם עינך גורמת לך לחשוק ולחמוד, עקור והשלך אותה. מוטב שתאבד חלק מגופך, מאשר שיושלך כל גופך לגיהינום. 30 ואם ידך – ולו גם הימנית – גורמת לך לחטוא, קצץ והשלך אותה! מוטב כך, מאשר למצוא את עצמך בגיהינום.
31 "תורת משה אומרת שאם איש רוצה לגרש את אשתו, עליו לתת לה ספר כריתות, וזה הכל. 32 אולם אני אומר שאיש המגרש את אשתו מלבד במקרה שבגדה בו, גורם לכך שתנאף אם תינשא בשנית. גם מי שיתחתן איתה לאישה נחשב לנואף!
33 "התורה אומרת שאם נשבעת, עליך לקיים את שבועתך. 34 ואילו אני אומר: אל תישבע כלל! אל תאמר: 'אני נשבע בשמים', כי כסא ה' נמצא בשמים. 35 אם אתה נשבע 'בארץ', אתה נשבע למעשה בהדום רגליו של אלוהים. כמו כן אל תישבע 'בירושלים', כי היא "קרית מלך רב"[e]. 36 גם אל תישבע על ראשך, כי אפילו שערה אחת אין ביכולתך לשנות ללבן או שחור. 37 אמור פשוט: 'כן', או 'לא'. יותר מזה מן הרע הוא.
38 "התורה אומרת "עין תחת עין, שן תחת שן"[f]. 39 ואילו אני אומר לכם: אל תתקוממו נגד מי שעושה רע נגדכם. אם מישהו סוטר לך על הלחי, הושט לו גם את הלחי השנייה. 40 אם דורשים ממך בבית המשפט לתת את חולצתך, תן להם גם את מעילך. 41 אם חייל כופה עליך לשאת את תרמילו קילומטר אחד, שא אותו שני קילומטרים. 42 תן למי שמבקש ממך, ואל תדחה את מי שרוצה ללוות ממך כסף.
43 שמעתם שנאמר: 'ואהבת לרעך, ושנאת את אויבך.' 44 אולם אני אומר: אהבו את שונאיכם והתפללו בעד אלה שרודפים אתכם, 45 כי כך תהיו בנים לאביכם שבשמים. שהרי אלוהים נותן את אור השמש גם לטובים וגם לרעים, ואף את הגשם הוא מוריד על צדיקים ועל רשעים כאחד. 46 אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה מיוחד בכך? גם הפושעים נוהגים כך! 47 ואם אתם חברים רק לחבריכם, במה שונים אתם מכל האחרים? הלא גם עובדי אלילים נוהגים כך! 48 שאפו להיות שלמים כשם שאביכם שבשמים שלם."
ו "היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. 2 אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית-הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. 3 אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. 4 ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם.
5 כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית-הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: להם המגיע להם. 6 כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי.
'אבינו שבשמים, יתקדש שמך.
10 תבוא מלכותך,
שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים.
11 אנו גם מבקשים שתספק לנו מדי יום את צורכנו.
12 אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו.
13 עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות,
והצל אותנו מכל רע
(כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן).
14 אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. 15 אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה' גם לכם על חטאיכם.
16 כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. 17 אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, 18 כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם.
19 אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. 20 צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. 21 אם רכושכם יהיה בשמים, גם לבכם ומחשבותיכם יהיו שם.
22 עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. 23 אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה כזאת! 24 "אינכם יכולים לעבוד שני אדונים: את האלוהים ואת הכסף. אם תאהבו את האחד, תשנאו בהכרח את האחר, ולהיפך.
25 "משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום-יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. 26 תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. 27 חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם?
28 "ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! 29 ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! 30 ואם כך דואג אלוהים לפרחים, שהיום הם יפים ורעננים ומחר נובלים ומתים, האם לא ידאג לכם הרבה יותר? אל תהיו כאלה חסרי-אמונה.
34 אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה."
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.