马可福音 12
Chinese Contemporary Bible (Simplified)
凶狠的佃户
12 耶稣用比喻对他们说：“有人开辟了一个葡萄园，在四周筑起篱笆，又在园中挖了一个榨酒池，建了一座瞭望台，然后把葡萄园租给佃户，就出远门了。
2 “到葡萄成熟时，园主派一个奴仆去收取他该得的一份。 3 那些佃户却捉住那个奴仆，打了他一顿，使他空手而归。
4 “园主又差另一个奴仆去。这一次，佃户不但侮辱他，还把他打得头破血流。 5 园主再派一个奴仆前往，他们却把他杀掉了。园主后来派去的人不是挨打，就是被杀。 6 最后只剩下园主的爱子，园主就派他去，以为那些佃户会尊重他的儿子。 7 这班佃户却彼此商量说，‘这个就是园主的继承人。来吧！我们杀掉他，产业就归我们了。’
8 “于是他们抓住他，杀了他，把他抛到葡萄园外。 9 那么，园主会采取什么行动呢？他必定会来杀掉这些佃户，把葡萄园转给别人。 10 圣经上说，
“‘工匠丢弃的石头已成了房角石。
11 这是主的作为，
在我们看来奇妙莫测。’
你们没有读过这经文吗？”
12 他们听出这比喻是针对他们说的，就想逮捕耶稣，但又害怕百姓，只好先离开了。
纳税给凯撒的问题
13 后来，他们派了几个法利赛人和希律党人到耶稣那里，企图利用祂所说的话设计陷害祂。
14 他们上前对耶稣说：“老师，我们知道你诚实无伪，不看人的情面，因为你不以貌取人，而是按真理传上帝的道。那么，向凯撒纳税对不对呢？ 15 我们该不该纳呢？”耶稣看破他们的阴谋，就说：“你们为什么试探我呢？拿一个银币来给我看。”
16 他们就拿来一个银币，耶稣问他们：“上面刻的是谁的像和名号？”
他们说：“凯撒的。”
17 耶稣说：“属于凯撒的东西应该给凯撒，属于上帝的东西应该给上帝。”
他们听了这话，都很惊奇。
论复活
18 撒都该人向来不相信有复活的事，他们来问耶稣： 19 “老师，摩西为我们写下律例，如果一个人死了，遗下妻子，又没有儿女，他的兄弟就当娶嫂嫂，替哥哥传宗接代。 20 有弟兄七人，老大结了婚，没有孩子就死了。 21 二弟把大嫂娶过来，也没有生孩子就死了，三弟也是一样， 22 七个人都没有留下孩子。最后，那女人也死了。 23 那么，到复活的时候，她将是谁的妻子呢？因为七个人都娶过她。”
24 耶稣说：“你们弄错了，因为你们不明白圣经，也不知道上帝的能力。 25 死人复活之后，将不娶也不嫁，就像天上的天使一样。 26 关于死人复活的事，你们没有读过摩西书有关火中荆棘的记载吗？上帝对摩西说，‘我是亚伯拉罕的上帝，以撒的上帝，雅各的上帝。’ 27 上帝不是死人的上帝，而是活人的上帝。你们大错了！”
最大的诫命
28 有一位律法教师听到他们的辩论，觉得耶稣的回答很精彩，就走过去问道：“诫命中哪一条最重要呢？”
29 耶稣回答道：“最重要的诫命是，‘听啊，以色列！主——我们的上帝是独一的主。 30 你要全心、全情、全意、全力爱主——你的上帝’； 31 其次就是‘要爱邻如己’。再也没有任何诫命比这两条更重要了。”
32 那位律法教师说：“老师，你说的对，上帝只有一位，除祂以外，别无他神。 33 我们要全心、全意、全力爱祂，又要爱邻如己。这样做比献什么祭都好。”
34 耶稣见他答得很有智慧，就告诉他：“你离上帝的国不远了。”此后，没人再敢问耶稣问题了。
基督的身份
35 耶稣在圣殿里教导的时候，问道：“律法教师为什么说基督是大卫的后裔呢？ 36 大卫自己曾经受圣灵的感动，说，
“‘主对我主说，
你坐在我的右边，
等我使你的仇敌伏在你脚下。’
37 既然大卫自己称基督为主，基督又怎能是大卫的后裔呢？”百姓听得津津有味。 38 耶稣又教导他们，说：“你们要提防律法教师，他们爱穿着长袍招摇过市，喜欢人们在大街上问候他们， 39 又喜欢会堂里的上座和宴席中的首位。 40 他们侵吞寡妇的财产，还假意做冗长的祷告。这种人必受到更严厉的惩罚。”
穷寡妇的奉献
41 然后，耶稣走到圣殿的奉献箱对面坐下，看大家怎样奉献。很多财主奉献了大量的钱。 42 后来一个穷寡妇来了，投进了相当于一文钱的两个小铜钱。 43 耶稣叫门徒来，说：“我实在告诉你们，这位穷寡妇比其他人奉献的都多， 44 因为他们不过奉献了自己剩余的，但这穷寡妇却奉献了她赖以为生的。”
הבשורה על-פי מרקוס 12
Habrit Hakhadasha/Haderekh
יב ישוע סיפר לעם את המשל הבא: "איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. 2 בזמן הבציר שלח בעל-הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, 3 אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל-הכרם בידיים ריקות.
4 בעל-הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו.
9 "מה לדעתכם יעשה בעל-הכרם כאשר ישמע מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. 10 האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהילים? האבן שהבונים זלזלו בה וזרקו אותה נעשתה לאבן פינה – לאבן החשובה ביותר בכל הבניין! 11 מעשה נפלא זה של אלוהים הוא מעל ומעבר לכושר הבנתנו"[a].
12 ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. 13 אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על-מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו.
14 ."רבי", פתחו המסתננים, "אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?"
15 ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: "תנו לי מטבע ואומר לכם." 16 הם נתנו לו מטבע, והוא שאל: "של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?"
"של הקיסר!" ענו כולם.
17 "של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים." הם נותרו פעורי פה וללא מילים.
18 אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו:
19 "רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 20 במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. 21 האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. 22 בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה."
23 "רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו עמה." 24 השיב להם ישוע: "הבעיה אתכם היא שאינכם יודעים מה כתוב בכתבי-הקודש, ואינכם מכירים את כוחו של אלוהים וגבורתו. 25 כאשר שבעת האחים והאישה יקומו לתחייה הם לא יהיו נשואים – הם יהיו דומים למלאכים.
26 ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה[b]: 'אנוכי אלוהי אברהם ואלוהי יצחק ואלוהי יעקב'.
27 אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר: 'אנוכי האלוהים' של אנשים מתים!"
28 אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו: "מהי המצווה החשובה ביותר?"
29 ישוע השיב: "'שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד! 30 ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.' 31 המצווה השנייה היא: 'ואהבת לרעך כמוך.' מצוות אלה הן החשובות ביותר!"
32 השואל המשיך: "רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. 33 אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית-המקדש."
34 ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו: "אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!" לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות.
35 מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית-המקדש, שאל אותם: "מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בנו של דוד המלך? 36 הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש[c]: 'נאם ה' לאדני, שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך.' 37 הלא דוד עצמו קרא לו 'אדון', אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?" הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו.
38 ישוע המשיך ללמד את העם: "היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. 39 הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית-הכנסת ובסעודות וחגיגות. 40 ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר."
41 ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. 42 אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי מטבעות קטנות בשווי של שתי אגורות.
43 ישוע קרא לתלמידיו ואמר: "אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה."
Footnotes
- הבשורה על-פי מרקוס 12:11 כלשונו: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה; מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו." (תהלים קיח 22)
- הבשורה על-פי מרקוס 12:26 שמות ג 6
- הבשורה על-פי מרקוס 12:36 תהלים קי 1
Marco 12
Nuova Riveduta 2006
Parabola dei vignaiuoli
12 (A)Poi cominciò a parlare loro in parabole: «Un uomo piantò una vigna, le fece attorno una siepe, vi scavò una buca per pigiare l’uva e vi costruì una torre[a]; l’affittò a dei vignaiuoli e se ne andò in viaggio. 2 Al tempo della raccolta mandò a quei vignaiuoli un servo per ricevere da loro la sua parte dei frutti della vigna[b]. 3 Ma essi lo presero, lo picchiarono e lo rimandarono a mani vuote. 4 Egli mandò loro un altro servo; e anche questo insultarono e ferirono alla testa[c]. 5 Egli [di nuovo] ne mandò un altro, e quelli lo uccisero; poi molti altri, che picchiarono o uccisero. 6 Aveva ancora un figlio diletto; glielo mandò per ultimo[d], dicendo: “Avranno rispetto per mio figlio”. 7 Ma quei vignaiuoli dissero tra di loro: “Costui è l’erede; venite, uccidiamolo e l’eredità sarà nostra”. 8 Così lo presero, lo uccisero e lo gettarono fuori dalla vigna. 9 Che farà {dunque} il padrone della vigna? Egli verrà, farà perire quei vignaiuoli e darà la vigna ad altri.
10 Non avete neppure letto questa Scrittura:
“La pietra che i costruttori hanno rifiutata è diventata pietra angolare[e];
11 ciò è stato fatto dal Signore, ed è una cosa meravigliosa ai nostri occhi”[f]?»
12 Essi cercavano di prenderlo, ma ebbero paura della folla; perché capirono che egli aveva detto quella parabola per loro. E, lasciatolo, se ne andarono.
Il tributo a Cesare
13 (B)Gli mandarono alcuni farisei ed erodiani per coglierlo in fallo nel parlare. 14 Arrivati, gli dissero: «Maestro, noi sappiamo che tu sei sincero e che non hai riguardi per nessuno, perché non badi all’apparenza delle persone, ma insegni la via di Dio secondo verità. È lecito, o no, pagare il tributo a Cesare? Dobbiamo pagare o non dobbiamo pagare?» 15 Ma egli, conoscendo la loro ipocrisia, disse loro: «Perché mi tentate? Portatemi un denaro, ché io lo veda». 16 Essi glielo portarono ed egli disse loro: «Di chi è questa effigie e questa iscrizione?» Essi gli dissero: «Di Cesare». 17 Allora Gesù [, rispondendo,] disse loro: «Rendete a Cesare quel che è di Cesare e a Dio quel che è di Dio». Ed essi rimasero completamente meravigliati di lui[g].
Dibattito sulla risurrezione
18 (C)Poi vennero a lui dei sadducei, i quali dicono che non vi è risurrezione, e gli domandarono: 19 «Maestro, Mosè ci lasciò scritto che se il fratello di uno muore e lascia la moglie senza figli, il fratello ne prenda la moglie e dia una discendenza a suo fratello[h]. 20 C’erano sette fratelli. Il primo prese moglie; morì e non lasciò discendenti. 21 Il secondo la prese e morì senza lasciare discendenti[i]. Così il terzo. 22 I sette non lasciarono[j] discendenti. Infine, dopo tutti loro, morì anche la donna. 23 Nella risurrezione[k], {quando saranno risuscitati,} di chi di loro sarà ella moglie? Perché tutti e sette l’hanno avuta in moglie». 24 Gesù [, rispondendo,] disse loro: «Non errate voi proprio perché non conoscete le Scritture né la potenza di Dio? 25 Infatti, quando gli uomini risuscitano dai morti, né prendono né danno moglie, ma sono come angeli nel cielo[l]. 26 Quanto poi ai morti e alla loro risurrezione, non avete letto nel libro di Mosè, nel passo del pruno, come Dio gli parlò dicendo: “Io sono il Dio di Abraamo, il Dio di Isacco e il Dio di Giacobbe”[m]? 27 Egli non è Dio dei morti, ma [Dio] dei viventi. Voi [dunque] errate di molto».
Il gran comandamento
28 (D)Uno degli scribi che li aveva uditi discutere, visto che[n] egli aveva risposto bene a loro, si avvicinò e gli domandò: «Qual è il primo di tutti i comandamenti?» 29 Gesù [gli] rispose: «Il primo [di tutti i comandamenti] è: “Ascolta, Israele: il Signore, nostro Dio, è l’unico Signore[o]. 30 Ama dunque il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore, con tutta l’anima tua, con tutta la mente tua e con tutta la forza tua”[p]. [Questo è il primo comandamento.] 31 Il secondo è questo[q]: “Ama il tuo prossimo come te stesso”[r]. Non c’è nessun altro comandamento maggiore di questi». 32 Lo scriba gli disse: «Bene, Maestro! Tu hai detto, secondo verità, che egli è l’unico[s] e che non v’è alcun altro all’infuori di lui[t]; 33 e che amarlo con tutto il cuore, con tutto l’intelletto, [con tutta l’anima,] con tutta la forza, e amare il prossimo come se stesso, è molto più di tutti gli olocausti e i sacrifici». 34 Gesù, vedendo che aveva risposto con intelligenza, gli disse: «Tu non sei lontano dal regno di Dio». E nessuno osava più interrogarlo.
Gesù interroga i farisei
35 (E)Gesù, mentre insegnava nel tempio, disse: «Come mai gli scribi dicono che il Cristo è Figlio di Davide? 36 [Poiché] Davide stesso disse per lo Spirito Santo:
“Il Signore ha detto al mio Signore: ‘Siedi alla mia destra, finché io abbia messo i tuoi nemici sotto i tuoi piedi’”[u].
37 Davide stesso [dunque] lo chiama Signore; come può quindi essere suo figlio?» E {la} gran folla lo ascoltava con piacere.
38 (F)Nel suo insegnamento egli diceva [loro]: «Guardatevi dagli scribi, che amano passeggiare in lunghe vesti, i saluti nelle piazze, 39 i primi seggi nelle sinagoghe e i primi posti nei conviti; 40 che divorano le case delle vedove e fanno lunghe preghiere per mettersi in mostra. Costoro riceveranno una maggiore condanna».
L’offerta della vedova
41 (G)E [Gesù] sedutosi di fronte alla cassa delle offerte, guardava come la gente metteva denaro nella cassa; molti ricchi ne mettevano assai. 42 Venuta una povera vedova, vi mise due spiccioli[v], che fanno un quarto di soldo[w]. 43 Gesù, chiamati a sé i suoi discepoli, disse loro: «In verità io vi dico che questa povera vedova ha messo nella cassa delle offerte più di tutti gli altri: 44 poiché tutti vi hanno gettato del loro superfluo, ma lei, nella sua povertà, vi ha messo tutto ciò che possedeva, tutto quanto aveva per vivere».
Footnotes
- Marco 12:1 Torre, vd. nota a Mt 21:33.
- Marco 12:2 TR e M del frutto della vigna.
- Marco 12:4 TR e M ma a questo, tirategli delle pietre, lo ferirono alla testa e lo rimandarono disonorato.
- Marco 12:6 TR e M Aveva ancora un figlio, il suo diletto. Mandò a loro anche lui per ultimo…
- Marco 12:10 Pietra angolare, lett. testa d’angolo.
- Marco 12:11 +Sl 118:22-23.
- Marco 12:17 TR e M Ed essi si meravigliarono di lui.
- Marco 12:19 Fratello, cfr. De 25:5-6.
- Marco 12:21 TR e M …la prese e morì, ma nemmeno lui lasciò discendenti.
- Marco 12:22 TR e M I sette la presero e non lasciarono…
- Marco 12:23 TR Nella risurrezione dunque…
- Marco 12:25 TR e M come gli angeli che sono nel cielo.
- Marco 12:26 +Es 3:6.
- Marco 12:28 TR e M avendo riconosciuto che…
- Marco 12:29 +De 6:4.
- Marco 12:30 +De 6:4-5.
- Marco 12:31 TR e M Il secondo, simile a questo, è:…
- Marco 12:31 +Le 19:18.
- Marco 12:32 TR e M che vi è un solo Dio e…
- Marco 12:32 +De 4:35.
- Marco 12:36 +Sl 110:1; TR e M finché io abbia fatto dei tuoi nemici lo sgabello dei tuoi piedi.
- Marco 12:42 Spiccioli, gr. lepton, il pezzo più piccolo di moneta; vd. la tavola delle Monete.
- Marco 12:42 Un quarto di soldo, lett. un quadrante.
SAN MARCOS 12
Jacalteco, Oriental
Yechel yin̈ ebnaj munlawom mach cˈuluj
12 Lahwi tuˈ yichico Comam Jesús iscuyni anma, yanico Comam huneˈ yechel tiˈ:
―Ay huneˈ naj tzˈunni teˈ uva sat istxˈotxˈ, ispenayo naj istzˈunub tuˈ. Iswatxˈenpaxo naj bay chiyatzˈlax yal teˈ. Yanipaxocan̈ naj huneˈ n̈a nimajal istel bay chitan̈elax teˈ uva tuˈ. Lahwi tuˈ yanito naj istzˈunub comonal tet huntekˈan ebnaj munlawom, isto naj yin̈ huneˈ isbel caw nahat. 2 Haxa yet yapni istiempohal yuxlax teˈ uva tuˈ ischejnito naj huneˈ ischejab ischahno ismajul. 3 Yajaˈ yet yilni ebnaj munlawom yapni naj istzablaxayo naj, ismakˈlax naj, ischejlaxtopaxo naj. Matzet xin yakˈ ebnaj tet naj.
4 Lahwi tuˈ yanipaxto naj yahaw munil tuˈ hunxa ischejab hunelxa, yajaˈ kˈojlaxcan̈ naj chejab tuˈ yu ebnaj. Caw xin how ebnaj yin̈ naj. 5 Yanipaxto naj yahaw munil tuˈ huneˈxa ischejab, yajaˈ makˈbil iscam naj yu ebnaj. Caw xin txˈiˈalto ebnaj chejab yato naj yahaw munil tuˈ, yajaˈ ay ebnaj ismakˈ ebnaj, aypaxo ebnaj makˈbil iscam yu ebnaj.
6 Yajaˈ xin ayto huneˈxa mac maẍto chato naj, haˈ ton iscˈahol naj caw xahan ay yu. Haxa yin̈ islahobal xin yanito naj iscˈahol tuˈ, istxumni naj hacaˈ ti: “Wal tet naj incˈaholtiˈan etzan̈em chixiw ebnaj,” ẍi naj. 7 Yajaˈ yet yapni naj cˈahole tuˈ, yallen ebnaj munlawom tuˈ tet hunun: “Lan̈an yul naj cˈahole lah, haˈ tet naj tiˈ chicancano huneˈ txˈotxˈ tiˈ, wal tinan̈ copotxˈowe camo naj, haxinwal jetxa chucanico huneˈ txˈo txˈotxˈ tiˈ,” ẍi ebnaj. 8 Hac tuˈ yu istzabnayo ebnaj naj cˈahole tuˈ, ispotxˈni ebnaj naj, yinilto ebnaj isnimanil naj yintalto peyab.
9 ¿Tzet xin chiutelax ebnaj munlawom yu naj yahaw munil tuˈ, heyalni? Wal xin haˈ caw naj chˈapni, cat ispotxˈni camo naj ebnaj munlawom tuˈ, cat xin yanito naj istzˈunub tuˈ comonal tet huntekˈanxa ebnaj.
10 ¿Tom maẍto bay cheyil yul Yum Comam Dios bay chala?:
Haˈ huneˈ chˈen chˈen iskˈojilo ebnaj watxˈemcan̈ n̈a, haˈ chˈen caw ecˈbal cˈul yoc xeˈo n̈a.
11 Huneˈ tuˈ, haˈ Comam Dios watxˈen̈e yuxin caw chicˈay cocˈul jilni, ẍiayoj, ẍi Comam.
12 Yet istxumnilo ebnaj yahawil con̈ob tato yin̈ ebnaj yal Comam huneˈ yechel tuˈ, yoche ebnaj yakˈacto Comam yul preso. Yajaˈ xiw ebnaj tet anma, yuxin isbejcano ebnaj Comam, ispaxto ebnaj.
Chˈen tohlabal chiakˈlax tet naj yahaw Roma
13 Lahwi tuˈ ischejlaxto haywan̈ ebnaj fariseo yeb huntekˈan ebnaj ayco yin̈ ispartido naj Herodes tzotelo tet Comam yun̈e yilni ebnaj ta ay bay chiaycˈay Comam yin̈ hunu tzotiˈ, cat yoc ebnaj akˈocˈule yin̈ Comam yalni. 14 Yapni ebnaj iscˈatan̈ Comam, iskˈamben ebnaj:
―Mam cuywawom, caw johtajan̈ tato isyelaln̈eticˈa tzet chawala, mach xin hawoc yin̈ tzet chal anma, yuto lahan yelapno anma sunil yul hasat. Chacuynipaxo anma isyijen yin̈ hacaˈ choche Comam Dios, yuxin chicokˈambehan̈ tawet: ¿Cˈulmi jakˈni cotohlabal tet naj jahaw ay bey Roma, mato machoj? ¿Chitom isje jakˈni chˈen, mato matxa? ẍi ebnaj.
15 Wal Comam xin yohtaxa tato txˈoj nabil yu ebnaj, yuxin yal Comam:
―¿Tzet yin̈ xin chexoc quinheyilweˈan? Iweti hunu chˈen melyu tuˈ wilaˈan nan̈, ẍi Comam.
16 Isyeni ebnaj huneˈ chˈen melyu, hayet yilni Comam chˈen, iskˈamben Comam tet ebnaj:
―¿Mac najil ayco yechel sat yeb isbi yin̈ chˈen? ẍi Comam. Istakˈwi ebnaj:
―Yechel sat naj jahaw ay Roma, yeb xin isbi naj ayco yin̈ chˈen, ẍi ebnaj.
17 Yuxin yal Comam:
―Ta hac tuˈ, akˈwe tet naj jahaw baytet yet naj yehi, cat heyakˈni tet Comam Dios baytet yet Comam yehi, ẍi Comam.
Caw xin cˈayilo iscˈul ebnaj yaben yin̈ tzet yal Comam.
Kˈambelax yin̈ yet chiitzitzbican̈ camom
18 Lahwi tuˈ yapni huntekˈan ebnaj saduceo tzotelo tet Comam. Ebnaj saduceo tuˈ chal ebnaj tato mach chiitzitzbican̈ camom, yuxin iskˈambe ebnaj tet Comam:
19 ―Mam cuywawom, tzˈibn̈ebilcano yu naj Moisés tato chicam yichamil hunu ix ix, mach xin yuninal naj yeb ix, yilal yikˈni ix yuẍta naj camom tuˈ haxinwal ay yuninal naj yuẍtaj naj tuˈ yeb ix, cat yoc yuninalo naj camom tuˈ. 20 Yet hunel, ay hujwan̈ ebnaj yuẍtan̈e isba. Naj babel mohyi naj, yaj cam naj, machi xin yuninal naj yeb yixal tuˈ. 21 Yuxin mohyi naj iscab yeb ix, yajaˈ campaxo naj, machipaxo xin yuninal naj yeb ix. Hacticˈapax tuˈ yu naj yox. 22 Hac tuˈ yu yikˈni ebnaj ix ishujwan̈il, iscamto ebnaj, machi xin hunu yuninal ebnaj yeb ix; haxa yet islahobalxa xin iscampaxo ix. 23 Yuxin hayet chiitzitzbican̈ camom yet chiitzitzbican̈ ebnaj tuˈ, ¿mactaxca ebnaj chioc yichamilo ix, yuto ishujwan̈il ebnaj mohyi yeb ix? ẍi ebnaj.
24 Istakˈwi Comam:
―Hex tiˈ caw cˈaynajextoj, yuto mach heyohtajo tzet tzˈibn̈ebilcano yul Yum Comam Dios, yeb xin mach heyohtapaxo hanta yip Comam. 25 Yet chiitzitzbican̈ anma camnaxa matxa chikˈ ebnaj winaj yixal, matxa chikˈpaxo ebix ix yichamil, yuto anma chiitzitzbican̈ lahanxa chˈelico hacaˈ ebnaj ángel ay satcan̈. 26 ¿Tzet yin̈ xin mach cheyayto yul heyanma ta chiitzitzbican̈ camom? ¿Tom maẍto cheyil yul Yum Comam Dios bay tzˈibn̈ebilcano yu naj Moisés yin̈ tzet yu istzotel Comam tet naj xol hun hoban teˈ txˈix ayco kˈaˈ yin̈, yet yalni Comam tet naj hacaˈ tiˈ?: “Hanintiˈan isDiosal naj Abraham, naj Isaac yeb naj Jacob,” ẍi Comam. 27 ¡Yuto Comam Dios mach isDiosalo camom yehi to isDiosal anma itzitz ye Comam! Yuxin hex tiˈ caw maẍtaj haˈ heyecoj, caw mach chitxumcha huneˈ tiˈ heyu, ẍi Comam tet ebnaj.
Chejbanil caw ecˈbal yelapno yehi
28 Yet yaben huneˈ naj cuywawom yin̈ isley naj Moisés tato caw cˈul yu ispajtzen Comam Jesús iskˈambebal ebnaj saduceo, yoc naj iskˈambeno tet Comam hacaˈ tiˈ:
―Mamin, xol sunil chejbanile akˈbilcano jet, ¿baytet ecˈbal yelapno yehi? ẍi naj. 29 Istakˈwi Comam tet naj:
―Haˈ chejbanile ecˈbal yilal yehi haˈ huneˈ tiˈ: “Abewe hex Israel, haˈ Comam Dios haˈ coDiosal, han̈cˈan̈e Comam haˈ Jahawil. 30 Ochewe Comam yin̈ sunil hecˈul, yin̈ sunil heyanma, yin̈ sunil henabal yeb yin̈ sunil heyip,” ẍiayoj. 31 Walpaxo huneˈ iscab chejbanile chal hacaˈ tiˈ: “Xahan cheyil heyet anmahil, hacaˈ chu heyaˈiln̈en heba,” ẍiayoj. Matxa hunuxa chejbanil ecˈbal yelapno ye sata huntekˈan tiˈ, ẍi Comam.
32 Hayet yaben naj yalni Comam hacaˈ tuˈ, istakˈwi naj:
―Mam cuywawom, caw yel chawala, han̈cˈan̈e Comam Dios Jahawil, haˈ coDiosal, matxa hunuxa Dios. 33 Yuxin tato chijoche Comam Dios yin̈ sunil janma, yin̈ sunil conabal yeb yin̈ sunil jip, cat xin coxahann̈e jet anmahil hacaˈ chu coyaˈiln̈en coba, ecˈbal yilal yelapno ye sata ispotxˈlax no nokˈ cat isn̈uslax tet Comam Dios, maca isn̈uslax hunuxa tzet ye tuˈ yin̈ xahanbalil, ẍi naj.
34 Hayet yaben Comam tato cˈul yu istakˈwi naj, yalni Comam tet naj:
―Hach tiˈ cawilxa haweco hawoc yul iskˈab Comam Dios, ẍi Comam.
Matxa hunuxa mac kˈamben hunuxa tzet ye tuˈ tet Comam yuto machi mac yihti yanma yin̈ iskˈamben tet Comam.
Comam Cristo Iscˈahol Comam Dios yehi
35 Hunel yet lan̈an iscuywa Comam Jesús yul yatut Comam Dios, iskˈamben Comam:
―¿Tzet yin̈ xin chal ebnaj cuywawom yin̈ isley naj Moisés tato yin̈ naj rey David chitit naj Cristo, naj echmabil yuli? 36 Yajaˈ haˈ naj David tuˈ halni yu yip Comam Espíritu Santo hacaˈ tiˈ:
Yal Comam Dios tet Wahawilan: “Ayan̈ tzˈon̈an yin̈ inwatxˈkˈabtiˈan masanto chiwacojan ebnaj ayco ishowal tawin̈ yalan̈ hawoj,” ẍi Comam, ẍi naj David.
37 Tato yin̈ naj David tuˈ titna naj Cristo, ¿tzet yin̈ xin yal naj David naj Cristo Yahawiloj? ẍi Comam.
Caw hantan̈e anma iscutxbaco isba bey tuˈ, caw xin sunil mac yoche yabeˈ yin̈ tzet chal Comam.
Yal Comam Jesús istxˈojal ebnaj cuywawom yin̈ ley
38 Yet lan̈an iscuywa Comam Jesús, yalni hacaˈ tiˈ:
―Caw cheyil heba tet ebnaj cuywawom yin̈ isley naj Moisés, yuto ebnaj tuˈ caw choche ebnaj yakˈaco huntekˈan xilkˈape nimej ishojo istel, yeb yochebal ebnaj caw nanxa islow chu istioẍli anma tet ebnaj yet chiecˈ ebnaj yulaj txon̈bal. 39 Chissaynipaxilo ebnaj huntekˈan tzˈon̈obal caw ay yelapno ye yulaj iscapilla ebnaj Israel yeb bay chiawtelax ebnaj waˈoj. 40 Chanipaxico ebnaj lekˈtiˈal chinilo ebnaj yatut ebix hunix, yajaˈ yun̈e mach isyelo isba istxˈojal chiswatxˈe ebnaj tuˈ cˈul yub ebnaj, nimej chute ebnaj yoj istxah. Ebnaj tuˈ caw ecˈbal niman isyaˈtajil chiay yiban̈ ebnaj yu Comam Dios, ẍi Comam.
Yofrenda huneˈ ix hunix mebaˈ
41 Hunel, tzˈon̈anayo Comam Jesús iscawilal caẍa bay chayto anma yofrenda tet Comam Dios, yilni Comam yanayto anma tuˈ yofrenda. Caw txˈiˈal ebnaj kˈalom yayto yet, caw xin txˈiˈal chˈen yayto ebnaj. 42 Lan̈antoticˈa xin yapni huneˈ ix hunix caw mebaˈ, yanayto ix cabeb chˈen melyu niẍchˈan sat yul caẍa tuˈ. 43 Yet yilni Comam huneˈ tuˈ, yawten Comam ebnaj iscuywom, yalni Comam:
―Yin̈ caw yeli chiwalan teyet, huneˈ ix hunix tiˈ caw ecˈbal mayakˈ ix sata sunil ebnaj mayakˈ yofrenda tiˈ. 44 Yuto ebnaj kˈalom tiˈ iskˈalxan̈e chayto ebnaj, wal ix tiˈ xin caw mebaˈ ix, yaj cˈuxan mayayto ix ismelyu chilokˈni tzet chiocnico yu, ẍi Comam.
Chinese Contemporary Bible Copyright © 1979, 2005, 2007, 2011 by Biblica® Used by permission. All rights reserved worldwide.
Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.
Copyright © 2006 Società Biblica di Ginevra
Copyright © 1996 by Wycliffe Bible Translators International