Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

¹² כשם שגופנו מורכב מאיברים רבים, כך מורכב גם "גוף" המשיח. ¹³ כל אחד מאיתנו הוא חלק מגוף המשיח: יש בינינו יהודים, גויים, עבדים ובני-חורין, אולם רוח הקודש איחד את כולנו לגוף אחד; כולנו נטבלנו לגוף המשיח ברוח אחד – הלא הוא רוח הקודש ששוכן בכולנו.

¹⁴ אכן, הגוף מורכב מאיברים רבים, ולא רק מאיבר אחד. ¹⁵ נניח שהרגל תאמר: " איני שייכת לגוף, כי אינני יד!" האם היא באמת אינה שייכת לגוף? ¹⁶ או אם האוזן תאמר: "אינני שייכת לגוף, כי אני רק אוזן ולא עין!" האם היא באמת אינה שייכת לגוף? ¹⁷ אילו היה כל הגוף עין, כיצד יכולנו לשמוע? או אילו היה כל הגוף אוזן אחת גדולה, כיצד יכולנו להריח?

¹⁸ אולם תודה לאל על שברא איברים רבים ושונים לגופנו, ועל שקבע כל איבר במקומו המתאים. ¹⁹ תארו לעצמכם מה מצחיק היה מראנו אילו גופנו היה איבר אחד בלבד! ²⁰ מסיבה זו ברא אלוהים איברים רבים שמרכיבים גוף אחד.

²¹ העין אינה יכולה לומר ליד: "איני זקוקה לך," והראש אינו יכול לומר לרגליים: "לכו לשלום, איני צריך אתכן יותר."

²² איברי הגוף הנראים חלשים ופחותי ערך הם למעשה החשובים ביותר. ²³ אנו מייחסים יותר כבוד לאיברים שנראים חסרי חשיבות, ומסתירים מאחרים את האיברים שאינם צריכים להיראות, ²⁴ כי האיברים הגלויים לעין אינם דורשים אותה צניעות. אלוהים ברא את גופנו כך שנעניק יותר כבוד ותשומת לב לאיברים הנראים חסרי-חשיבות, ²⁵ כדי למנוע מריבות ומחלוקות בין האיברים, וכדי שכל אחד ידאג לשני במידה שווה. ²⁶ אם איבר אחד סובל, כל האיברים סובלים איתו; אם איבר אחד מכובד, כל האיברים האחרים שמחים איתו.

²⁷ אני מנסה לומר לכם שכל אחד מכם הוא איבר נפרד וחיוני, אבל כולכם יחד הינכם גוף המשיח. ²⁸ לפניכם רשימה של מספר איברים שנתן אלוהים לקהילה:

- שליחים,

- נביאים שמטיפים את דבר ה',

- מורים,

- עושי ניסים ונפלאות,

- מרפאי חולים,

- אנשים שעוזרים לזולת,

- מנהיגים,

-אנשים שמדברים בשפות שלא למדו מעולם.

²⁹ האם כולם שליחים? האם כולם מטיפים? כולם מורים? כולם מחוללים ניסים ונפלאות? ³⁰ האם כולם יכולים לרפא את החולים? האם אלוהים מעניק לכולנו את מתנת הדיבור בשפה שלא למדנו מעולם? האם כל אחד מאיתנו מסוגל לתרגם את דברי המדברים בשפות?

³¹ השתדלו להשיג את המתנות המועילות ביותר.

עתה ברצוני לספר לכם על דבר אחר העולה בערכו על כל המתנות האלה גם יחד.

¹⁴ לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. ¹⁵ ישוע לימד את העם בבתי-הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. ¹⁶ ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית-הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, ¹⁷ הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול^[a]:

¹⁸ "רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים;

שלחני לחבש לנשברי לב,

לקרא לשבוים דרור ולאסורים – פקח-קוח;

¹⁹ לקרא שנת רצון לה'."

²⁰ ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית-הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, ²¹ וישוע הוסיף: "היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!"