Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁴ שמחו תמיד בישוע אדוננו; אני חוזר ואומר: שמחו! ⁵ הוכיחו לכולם שאינכם אנוכיים ושאתם מתחשבים תמיד באחרים. זכרו, אדוננו ישוע קרוב! ⁶ אל תדאגו לדבר, אלא התפללו ואמרו לאלוהים למה אתם זקוקים, ואל תשכחו להודות לו. ⁷ אם באמת תעשו כך, אלוהים ישכין בלבכם שלווה נפלאה שאינכם מסוגלים אפילו לתאר לעצמכם.

⁷ יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על-ידו: "בני נחשים! אתם באים להיטבל רק כדי להימלט מעונשו של ה', ולא לאות חרטה על מעשיכם הרעים. ⁸ לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו כי משום שאתם יהודים, בני אברהם, אז אלוהים לא יעניש אתכם. אלוהים יכול להפוך גם את האבנים האלה לבני אברהם! ⁹ כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!"

¹⁰ לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: "מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?"

¹¹ "מי שיש לו שתי חולצות," השיב יוחנן, "שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל- שייתן לרעב."

¹² גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: "רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?"

¹³ אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק," השיב יוחנן.

¹⁴ "ומה עלינו לעשות?" שאלו מספר חיילים.

"אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, " השיב יוחנן, "אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם."

¹⁵ מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. ¹⁶ יוחנן העמידם על טעותם ואמר: "אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כדי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. ¹⁷ הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם. ¹⁸ "יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.