Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

ה כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים. ² ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית^[a] "בית-חסדא", וסביבה חמישה רציפים. ³ על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו, ⁴ כי מדי פעם ירד מלאך ה' אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא). ⁵ בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים. ⁶ ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו. "אתה רוצה להירפא?" שאל ישוע.

⁷ "איני יכול!" השיב האיש בייאוש. "אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני."

⁸ "קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!" פקד ישוע. ⁹ האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת, ¹⁰ לא מצא הדבר חן בעיני היהודים^[b]. "אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!" קראו לעבר הנרפא.

¹¹ "האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת," ענה האיש.

¹² "מיהו האיש הזה?" שאלו.

¹³ אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא. בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.

¹⁴ מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית-המקדש ואמר לו: "עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע." ¹⁵ האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו. ¹⁶ ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת. ¹⁷ אבל ישוע אמר להם: "אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!"

¹⁸ דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים "אביו", ובכך השווה את עצמו לאלוהים.