Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁵ איננו מכריזים על עצמנו, אלא על ישוע המשיח כאדון, ועל עצמנו כעבדיכם בזכות המשיח. ⁶ האלוהים אשר אמר: "יהי אור מן החושך", הציף את לבנו באור דעת כבוד אלוהים אשר בפניו של המשיח.

⁷ אך אוצר זה – האור והגבורה שזורחים בנו – טמון בכלי חרס בר-חלוף, כלומר בגופנו. עובדה זאת מוכיחה שהגבורה בתוכנו היא מאת אלוהים ולא מעצמנו.

⁸ הצרות לוחצות עלינו מכל עבר, אך לא נשברנו. אנו נבוכים, אך לא נואשנו. ⁹ אנו נרדפים, אך אלוהים לא נטש אותנו. אנו מוכים, אך לא הושמדנו. ¹⁰ מדי יום אנו מתנסים במידת-מה במות המשיח, על מנת שגבורת חיי המשיח תיגלה בגופנו.

¹¹ אכן, חיינו בסכנה מתמדת כי אנו משרתים את האדון, אך הדבר מאפשר לנו להפגין את גבורת ישוע בגופנו בר-התמותה. ¹² לפיכך, אנו עומדים בפני מוות, בגלל הטפת דבר אלוהים, על-מנת שתזכו בחיי נצח.

²³ באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים.

²⁴ "ראה מה הם עושים!" התנפלו הפרושים על ישוע. "מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!"

"האם מעולם לא שמעתם מה עשה דוד המלך?" השיב להם ישוע. "כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לבית-אלוהים – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את הלחם המיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. ²⁷ דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני-האדם, ולא בני-האדם למען השבת. ²⁸ ובן האדם הוא אדון השבת."

ג ישוע חזר לבית-הכנסת בכפר-נחום וראה שם איש שידו משותקת. ² מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו.

³ ישוע קרא אל האיש המשותק: "בוא ועמוד לפני כולם." ⁴ לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל: "על-פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?" לא הייתה תשובה בפיהם. ⁵ ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה: "הושט את ידך!" האיש הושיט את ידו, וזו נרפאה מיד.

⁶ הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע.

ישוע ותלמידיו עזבו את בית-הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם.