Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

ב שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, ² נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. ³ הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, ⁴ וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.

⁵ הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, ⁶ ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.

⁷ "כיצד ייתכן הדבר?" שאלו עולי-הרגל. "הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! ⁸ כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? ⁹ הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם-נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; ¹⁰ פרוגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; ¹¹ יהודים וגרים, כרתים וערבים - וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!"

¹² כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. "מה פירושו של הדבר?" שאלו זה את זה.

¹³ אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: "הם סתם שיכורים!"

¹⁴ שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד-עשר השליחים, ופנה אל ההמון: "תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. ¹⁵ אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני-אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! ¹⁶ מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:^[a]

¹⁷ "'והיה אחרי כן (באחרית הימים),' אמר אלוהים,

'אשפוך את רוחי על כל בשר.

ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון,

בחוריכם חזינות יראו.

¹⁸ וגם על העבדים ועל השפחות

בימים ההמה אשפוך את רוחי.

¹⁹ ונתתי מופתים בשמים ובארץ –

דם ואש ותימרות עשן.

²⁰ השמש יהפך לחשך,

והירח - לדם, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

²¹ והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט!'.

²² אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה. ²³ לא רק הבריאה נאנחת, אלא גם אנחנו, המאמינים, אשר טעמנו מהאושר הנצחי שהכין אלוהים לאוהביו. כן, אנו נאנחים בציפייה לשחרור מכאב וסבל. אנו גם מצפים ליום שבו יתממש אימוצנו כבנים, ואלוהים יעניק לנו גוף חדש. ²⁴ בתקווה הזאת נושענו, והבה נזכור שתקווה פירושה ציפייה לדבר שעדיין לא ראינו; הרי איננו מצפים למה שאנו רואים או למה שכבר נמצא בידינו. ²⁵ אולם אם אנו מצפים לדבר שאיננו יכולים לראותו, אנו לומדים להמתין לו בסבלנות.

²⁶ גם רוח הקודש עוזר לנו בחולשותינו היום-יומיות ובתפילותינו, שכן איננו יודעים כיצד להתפלל כהלכה, ואיננו יודעים בעד מי ובעד מה להתפלל. אולם רוח הקודש מתפלל בעדנו ובשמנו בתחינות ואנחות עמוקות ממילים. ²⁷ האלוהים אשר יודע את המתרחש בלבנו, יודע גם מה מביע הרוח בתחינותיו בעדנו, כי הרוח מתפלל בעדנו לפי רצון האלוהים.

ב שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, ² נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. ³ הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, ⁴ וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.

⁵ הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, ⁶ ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.

⁷ "כיצד ייתכן הדבר?" שאלו עולי-הרגל. "הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! ⁸ כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? ⁹ הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם-נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; ¹⁰ פרוגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; ¹¹ יהודים וגרים, כרתים וערבים - וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!"

¹² כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. "מה פירושו של הדבר?" שאלו זה את זה.

¹³ אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: "הם סתם שיכורים!"

¹⁴ שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד-עשר השליחים, ופנה אל ההמון: "תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. ¹⁵ אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני-אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! ¹⁶ מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:^[a]

¹⁷ "'והיה אחרי כן (באחרית הימים),' אמר אלוהים,

'אשפוך את רוחי על כל בשר.

ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון,

בחוריכם חזינות יראו.

¹⁸ וגם על העבדים ועל השפחות

בימים ההמה אשפוך את רוחי.

¹⁹ ונתתי מופתים בשמים ובארץ –

דם ואש ותימרות עשן.

²⁰ השמש יהפך לחשך,

והירח - לדם, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

²¹ והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט!'.

²⁶ "אולם אני אשלח לכם את המנחם - את רוח הקודש שהוא מקור האמת. הוא יבוא אליכם מאת האב ללמד אתכם ולזהכיר לכם את כל מה שאמרתי לכם. ²⁷ גם עליכם מוטל לספר לכולם על אודותי, משום שהייתם איתי מלכתחילה."

⁴ אני מספר לכם את כל הדברים האלה כדי שבבוא העת תיזכרו שהזהרתי אתכם. לא סיפרתי לכם זאת מקודם, מפני שעדיין הייתי עמכם.

⁵ "אולם עתה אני חוזר אל שולחי, ואיש מכם אינו מתעניין לדעת לאן אני הולך. ⁶ דברי רק העציבו אתכם. ⁷ האמת היא כי מוטב שאלך, אחרת לא יבוא המנחם. אם אלך הוא יבוא, מפני שאשלח אותו אליכם.

⁸ "כאשר יבוא המנחם הוא ילמד את העולם מהי משמעות החטא, הצדק והמשפט. ⁹ הוא יוציא לאור את חטא העולם, משום שלא האמינו בי. ¹⁰ הוא יראה להם מהו הצדק האמתי, כי אני חוזר אל אבי ושוב לא תראו אותי. ¹¹ הוא ילמד אותם את משמעות המשפט, כי שליט העולם הזה (השטן) כבר נשפט ונדון.

¹² "הייתי רוצה לומר לכם עוד דברים רבים, אבל אינכם מסוגלים להבינם עדיין. ¹³ כאשר יבוא אליכם רוח האמת הוא יוביל אתכם אל כל האמת, כי אין הוא מדבר על דעת עצמו; הוא יספר לכם את אשר שמע. הוא יספר לכם גם על העתיד. ¹⁴ הוא יפאר אותי ויביא לי כבוד רב בהראותו לכם את תפארתי. ¹⁵ כל תפארתו היא תפארתי, ומשום כך אמרתי לכם שהרוח יביא לי כבוד רב בהראותו לכם את תפארתי.