Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

ג אחים יקרים, צר לי מאוד שלא יכולתי לפנות אליכם כאל מאמינים מבוגרים המלאים ברוח הקודש, אלא רק כאל תינוקות באמונה, שאינם הולכים אחרי האדון ישוע אלא אחרי תשוקותיהם. ² נתתי לכם חלב, כי לא יכולתם ללעוס ולעכל מזון מוצק. אני עדיין צריך להשקות אתכם חלב, ³ כי עודכם תינוקות רכים באמונה, שנשלטים על-ידי תשוקותיכם ולא על-ידי אלוהים. הקנאה, המריבות והפילוגים מוכיחים שטרם התבגרתם, ושאתם עדיין תינוקות קטנים ועקשנים. למעשה אינכם מתנהגים כלל כנהוג למאמינים משיחיים. ⁴ מה פתאום אתם מתווכחים על השאלה: מי חשוב יותר, אפולוס או אני? הרי אתם מפלגים את הקהילה, והתנהגותכם מוכיחה שכלל לא גדלתם באמונתכם.

⁵ מה הוויכוח עלי ועל אפולוס? מי אנחנו? אנחנו בסך הכול משרתי אלוהים; לכל אחד מאיתנו מעלות וחסרונות משלו, ואנו הבאנו לכם את דבר המשיח. ⁶ תפקידי היה לזרוע בלבכם את דבר-אלוהים, ותפקידו של אפולוס היה להשקות ולטפח. אך אלוהים לבדו הצמיח את אשר נזרע בלבכם. ⁷ תפקידו של הזורע או של המשקה אינו החשוב ביותר; תפקידו של אלוהים הוא החשוב ביותר, כי הוא מצמיח ומגדל. ⁸ אף כי אפולוס ואני עובדים יחד למען אותה מטרה, כל אחד מאיתנו בנפרד יקבל מאלוהים את הגמול על עמלו הקשה. ⁹ אנחנו רק כלים ומכשירים ביד אלוהים. אתם שדה אלוהים ולא שדנו; אתם בניין אלוהים ולא בנייננו.

²¹ תורת משה אומרת: 'לא תרצח', והרוצח יחויב לדין. ²² אולם אני אומר לכם שאם אדם אף כועס על אחיו, עליו לעמוד לדין. גם מי שיקרא לחברו 'אידיוט!' עליו לעמוד לדין, ואם יקלל את חברו הריהו בסכנת גיהינום! ²³ לכן אם אתה עומד לפני המזבח בבית-המקדש ומביא קורבן לה', ולפתע אתה נזכר שלאחד מחבריך יש דבר מה נגדך, ²⁴ השאר את קורבנך לפני המזבח, מהר אל חברך ובקש את סליחתו. לאחר מכן חזור לבית-המקדש והקרב את הקרבן לה'. ²⁵ התפייס מהר עם אויבך, אחרת יהיה מאוחר מדי והוא יסגירך לידי החוק, ואז ישליכו אותך לכלא – ²⁶ שם תישאר עד שתשלם את האגורה האחרונה!

²⁷ תורת משה אומרת: 'לא תנאף'. ²⁸ אולם אני אומר לכם: כל מי שמסתכל על אישה בתאווה, כאילו נאף אותה בלבו. ²⁹ משום כך, אם עינך גורמת לך לחשוק ולחמוד, עקור והשלך אותה. מוטב שתאבד חלק מגופך, מאשר שיושלך כל גופך לגיהינום. ³⁰ ואם ידך – ולו גם הימנית – גורמת לך לחטוא, קצץ והשלך אותה! מוטב כך, מאשר למצוא את עצמך בגיהינום.

³¹ "תורת משה אומרת שאם איש רוצה לגרש את אשתו, עליו לתת לה ספר כריתות, וזה הכל. ³² אולם אני אומר שאיש המגרש את אשתו מלבד במקרה שבגדה בו, גורם לכך שתנאף אם תינשא בשנית. גם מי שיתחתן איתה לאישה נחשב לנואף!

³³ "התורה אומרת שאם נשבעת, עליך לקיים את שבועתך. ³⁴ ואילו אני אומר: אל תישבע כלל! אל תאמר: 'אני נשבע בשמים', כי כסא ה' נמצא בשמים. ³⁵ אם אתה נשבע 'בארץ', אתה נשבע למעשה בהדום רגליו של אלוהים. כמו כן אל תישבע 'בירושלים', כי היא "קרית מלך רב"^[a]. ³⁶ גם אל תישבע על ראשך, כי אפילו שערה אחת אין ביכולתך לשנות ללבן או שחור. ³⁷ אמור פשוט: 'כן', או 'לא'. יותר מזה מן הרע הוא.