Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

ב אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לאדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים?

² אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית-הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, ³ אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול: "עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא-חן בעיניך אתה יכול ללכת!" ⁴ אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על-פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה'.

⁵ הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה' לכל האוהבים אותו. ⁶ ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית-המשפט. ⁷ בדרך-כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו.

⁸ ודאי שעליכם לשמור את המצווה: "ואהבת לרעך כמוך." ⁹ אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת.

¹⁰ הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות.

¹¹ כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה' ואתה עומד אשם לפניו.

¹² שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. ¹³ אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם.

¹⁴ אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? ¹⁵ אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, ¹⁶ ואתם אומרים לו: "לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים." אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם?

¹⁷ מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על-ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על-ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה.

²⁴ ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות.

²⁵ לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו ²⁶ והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית).

²⁷ "תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים," ענה לה ישוע. "אין זה צודק לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לכלבים."

²⁸ "נכון, אדוני," ענתה האישה. "אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים."

²⁹ ישוע אמר לה: "בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה."

³⁰ האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד.

³¹ מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. ³² ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו.

³³ ישוע הרחיק את החרש-אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. ³⁴ ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא: "אפתח" ("היפתח!"). ³⁵ מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב.

ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות: "ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים-אילמים!"