Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

ג יום אחד, בשעה שלוש אחר-הצהריים, הלכו פטרוס ויוחנן לתפילת מנחה בבית-המקדש. ² כשהגיעו אל המקדש, ראו אדם שהיה פיסח מלידה, יושב ליד השער הנקרא "המהודר". הוא הובא לשם מדי יום כדי לקבץ נדבות. ³ כאשר עברו פטרוס ויוחנן לידו, הוא ביקש נדבה גם מהם. ⁴ השניים נעצו באיש מבט נוקב, ופטרוס אמר לו: "הבט אלי!"

⁵ הפיסח הרים את עיניו בתקווה לקבל תרומה נדיבה.

⁶ אך פטרוס אמר: "כסף אין לי, אולם אתן לך את מה שיש לי; בשם ישוע המשיח מנצרת, התהלך!"

פטרוס אחז בידו של הפיסח והעמידו על רגליו. באותו רגע נרפאו רגלי האיש וקרסוליו התחזקו, הוא קפץ על רגליו והחל ללכת! האיש הלך איתם לבית-המקדש, כשהוא משבח את האלוהים, מקפץ ומדלג בשמחה.

⁹ באי בית-המקדש, שראוהו הולך ומדלג, ושמעוהו מהלל את ה', ¹⁰ הכירו את הקבצן הפיסח שנהגו לראות בשער המקדש, והופתעו מאוד.

²⁴ בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר.

²⁵ אמר להם ישוע: "בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. ²⁶ אולם אצלכם המצב שונה: מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. ²⁷ ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת.

²⁸ "מאחר ששמרתם לי אמונים על-אף הצרות והקשיים, ²⁹ ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות ³⁰ לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כיסאות לשפוט את שנים-עשר שבטי ישראל."