Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁸ המלאך הרביעי רוקן את קערתו על השמש, ואלוהים נתן לשמש רשות לצרוב באש את בשר בני-האדם. ⁹ בני-האדם נצרבו מהחום הלוהט, וקיללו את שם האלוהים אשר הכה אותם במכות נוראות אלה. אף-על-פי-כן הם לא חזרו בתשובה ולא כיבדו את אלוהים.

¹⁰ המלאך החמישי רוקן את קערתו על כסא המלכות של החיה, וחושך כיסה את ממלכתה. תושבי ממלכתה נשכו את לשונם מכאב ¹¹ וקיללו את אלוהי השמים, מפני שהביא עליהם את הפצעים והכאב, אך בכל זאת לא חדלו ממעשיהם המושחתים.

¹² המלאך השישי רוקן את קערתו על הנהר הגדול פרת, ומימיו התייבשו כדי להכין דרך למלכים הבאים מן המזרח.

¹³ ראיתי מפי התנין, מפי החיה ומפי נביא השקר (החיה השנייה) יוצאות שלוש רוחות טמאות דומות לצפרדעים. ¹⁴ היו אלה רוחות השדים שמחוללות ניסים ונפלאות; הן מגייסות את מלכי העולם למלחמה נגד אלוהים, ביום המשפט הגדול של אלוהי צבאות.

¹⁵ " שימו לב, הנני בא בשעה בלתי-צפויה – כגנב. ברוכים הממתינים לי בערנות ובשקידה, ומכינים את בגדיהם כדי שלא ילכו ערומים ומבוישים."

¹⁶ אז קיבצו רוחות השדים את כל צבאות העולם במקום הנקרא "הר-מגידו".

¹⁷ המלאך השביעי רוקן את קערתו באוויר, ומכיסא אלוהים אשר בהיכל השמים נשמע קול אדיר: "תם ונשלם!"^{[a] 18} רעמים רעמו, ברקים הבריקו והתחוללה רעידת אדמה עצומה שכמוה לא הייתה בכל היסטוריה האנושית.

¹⁹ העיר הגדולה נחלקה לשלושה, וערי העולם נחרבו. אלוהים זכר את מעשי השחיתות של בבל הגדולה ולכן השקה אותה ביין זעמו. ²⁰ איים שלמים נעלמו, הרים הפכו למישור,

²¹ ומן השמים הומטרו על האנשים אבני-ברד שמשקלם כ-50 קילוגרם. בני-האדם חרפו וגידפו את אלוהים בגלל מכת הברד הנוראה.