Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁹ אחים יקרים, אתם ודאי זוכרים כמה קשה עבדנו בעת שבישרנו לכם את בשורת אלוהים. יומם ולילה עמלנו והזענו כדי להרוויח את לחמנו, כי לא רצינו שמישהו מכם ייאלץ לשאת בעול פרנסתנו. ¹⁰ גם אלוהים וגם אתם עדים לכך שנהגנו עם כל אחד מכם ביושר, קדושה ואהבה. ¹¹ הזהרנו אתכם כאב שמזהיר את ילדיו – הזוכרים אתם? – התחננו לפניכם, עודדנו אתכם, ואף דרשנו מכם ¹² לחיות את חייכם בצורה ראויה בעיני אלוהים שמזמין אתכם לחלק עמו את כבודו ומלכותו.

¹³ אנו ממשיכים להודות לאלוהים על שלא התייחסתם לבשורה שהבאנו לכם כאילו המצאנו אותה בעצמנו, אלא האמנתם שאלה הם באמת דברי אלוהים חיים, ועל כן הם שינו את חייכם.

כג ישוע פנה אל הקהל ואל תלמידיו ואמר: ² "הסופרים והפרושים יושבים על כסא משה. ³ לכן טוב שתשמעו בקולם ותעשו את מה שהם אומרים, אבל בשום אופן אל תעשו מה שהם עושים! כי הם עצמם אינם עושים את מה שהם דורשים מכם לעשות. ⁴ הם מכבידים עליכם בדרישות שונות, בעוד שבעצמם לא מוכנים להרים אצבע.

⁵ הם עושים את כל מעשיהם בשביל שיראו אותם. הם מעמידים פני צדיקים, מניחים תפילין בציבור ומאריכים את הציציות שלהם. ⁶ במסיבות הם אוהבים לשבת בראש השולחן, ובבית הכנסת – במקומות השמורים. ⁷ הם אוהבים שנותנים להם כבוד ברחובות ושקוראים להם 'רבי'. ⁸ אל תרשו לאיש לקרוא לכם כך, כי ה' לבדו הוא רבכם, וכולכם שווים כאחים. ⁹ כמו כן אל תפנו לאיש בתואר 'אבי', כי רק לאלוהים שבשמים עליכם לקרוא 'אבי'. ¹⁰ אל תרשו שיקראו לכם 'מורי ורבי', כי יש לכם מורה ורב אחד בלבד, והוא המשיח.

¹¹ ככל שתרבו לשרת את הזולת בענווה, כך תגדלו בעצמכם. כדי להיות גדולים ביותר – היו עבדים! ¹² מי שחושב את עצמו לגדול עלול להתאכזב מאוד כשיושפל, ומי שמשפיל את עצמו יהיה גדול באמת.

אוי לכם, הפרושים והסופרים, צבועים אתם! לא די שאינכם נכנסים בעצמכם למלכות השמים, אתם גם מונעים מאחרים להיכנס! אתם מעמידים פני צדיקים ומתפללים באריכות באמצע הרחוב, וכל זאת בזמן שאתם מגרשים אלמנות מבתיהן. צבועים שכמוכם!