Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁴ אם למישהו הייתה סיבה לקוות שיוכל להושיע את עצמו – לי הייתה סיבה כזאת. אילו אפשר היה להיוושע על-ידי מעשים, הייתי נימנה עם הנושעים. ⁵ הרי נולדתי למשפחה יהודית טהורה משבט בנימין, עברתי מילה בהיותי בן שמונה ימים, כך שהייתי יהודי יהודי! הייתי חבר בכת הפרושית, אשר דרשה קיום קפדני של כל מצוות התורה וכל המנהגים היהודיים. ⁶ האם הייתי קנאי? כן, הייתי קנאי כל-כך עד שרדפתי את הקהילה המשיחית; והשתדלתי לקיים את כל המצוות, החוקים והמנהגים היהודיים עד לפרט הקטן ביותר.

⁷ אך עתה השלכתי הצידה את כל הדברים שפעם הגזמתי בהערכתם ובחשיבותם, כדי שאוכל לקוות ולבטוח רק במשיח. ⁸ אכן, בהשוואה ליתרון היקר והחשוב שבהכרת המשיח, כל דבר אחר הוא חסר חשיבות. ויתרתי על הכול, כי לעומת המשיח הכול נראה חסר ערך. עשיתי זאת למען המשיח, ⁹ כדי שיחיה בי ואני בו, ולא חשבתי יותר שביכולתי להושיע את עצמי על-ידי מעשים טובים או על-ידי קיום מצוות התורה. אלוהים מצדיק אותנו בזכות אמונתנו בישוע המשיח, ולכן עלינו לבטוח במשיח ולהאמין שהוא זה שמושיע אותנו. ¹⁰ ויתרתי על הכול, כי נוכחתי לדעת שזוהי הדרך היחידה להכיר את המשיח, להתנסות בכוחו האדיר אשר הקימו מן המתים, ולגלות בעצמי את משמעות הסבל והמוות עם המשיח. ¹¹ כל זה בתקווה להיות בין אלה שהמשיח יקים לתחייה מן המתים.

¹² איני מנסה לרמוז שאני מושלם. טרם למדתי את כל אשר עלי ללמוד, אך אני חותר לקראת היום שבו אהיה מה שהמשיח רצה שאהיה כאשר הושיע אותי. ¹³ עדיין לא הגעתי לשלמות הזאת, אך אני אוזר את מיטב כוחותיי למען מטרה אחת: לשכוח את העבר ולהביט בציפייה ובתקווה אל העתיד. ¹⁴ אני מתאמץ להגיע אל סוף המרוץ, כדי לקבל את הפרס שלמענו קורא לנו אלוהים השמימה, בזכות מה שעשה ישוע המשיח למעננו.

³³ הקשיבו עתה למשל הבא: בעל-אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה.

³⁴ בעת הבציר שלח בעל-הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים.

³⁵ אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי.

³⁶ בעל-הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. ³⁷ לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו.

³⁸ אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה: 'הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!' ³⁹ הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו.

⁴⁰ כשישוב בעל-הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?"

⁴¹ השיבו המנהיגים: "הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו."

⁴² ישוע המשיך ואמר: "האם מעולם לא קראתם בכתובים^[a]:

'אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה,

מאת ה' היתה זאת; היא נפלאת בעינינו'

⁴³ אני מתכוון לומר שה' ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. ⁴⁴ מי שיתקל באבן הזאת וייפול עליה – יתנפץ לרסיסים; מי שתיפול עליו האבן – יישחק לאבק."

⁴⁵ כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – ⁴⁶ הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא.