Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁵ משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה. ⁶ ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת^[a]: "אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?" זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. ⁷ או "מי ירד לתהום?" זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. ⁸ הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג-ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. ⁹ שכן אם תודה בפיך לפני בני-האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. ¹⁰ משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. ¹¹ וכתבי-הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. ¹² "כל המאמין" פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. ¹³ שכן "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט"!^[b]

¹⁴ אך כיצד הם יקראו בשם ה' ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? ¹⁵ וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב^[c]: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, מבשר טוב משמיע ישועה".

²² לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.

²⁵ בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על-פני המים. ²⁶ התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.

²⁷ ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם: "אל תפחדו, זה אני!"

²⁸ "אדון, אם זה באמת אתה," קרא אליו שמעון פטרוס, "צווה עלי ללכת לקראתך על-פני המים!"

²⁹ "בסדר," ענה ישוע. "בוא!" ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על-פני המים לקראת ישוע. ³⁰ אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע. "הצל אותי, אדון!" צעק פטרוס.

³¹ מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס. "חסר-אמונה אתה!" הוכיח אותו ישוע. "מדוע פקפקת?" ³² כשעלו ישוע ופטרוס לסירה השתתקה הרוח.

³³ התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים. "אתה באמת בן האלוהים!" קראו.