Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

¹³ ה' הבטיח לאברהם ולזרעו לרשת את הארץ – לא בזכות קיום התורה (שהרי בימי אברהם טרם ניתנה התורה), אלא בזכות בטחונו ואמונתו בה'. ¹⁴ אילו רק מקיימי התורה היו היורשים, אזי אין כל ערך לאמונה, והבטחת אלוהים בטלה ומבוטלת. ¹⁵ כי הפרת התורה מביאה בעקבותיה זעם ועונש, ואילו כשאין תורה, אי-אפשר להפר אותה!

¹⁶ משום כך ברכותיו של אלוהים ניתנות לנו במתנה על-ידי אמונה. ברוב חסדו מעניק אלוהים את ברכותיו והבטחותיו לכל צאצאי אברהם – לאלה החיים לפי התורה, ולאלה המאמינים באלוהים כאברהם, שהוא האב הרוחני של כולנו. ¹⁷ זוהי כוונת הכתוב בהבטחת אלוהים לאברהם^[a]: "כי אב המון גוים נתתיך." אלוהים קיים את הבטחתו זאת, מפני שאברהם האמין באלוהים המחייה את המתים, והמדבר על העתיד להתרחש בלשון עבר.

¹⁸ כשהבטיח אלוהים לאברהם שייתן לו בן, ולבן שלו יהיו צאצאים רבים אשר יהוו עם גדול, האמין אברהם לה' למרות שהבטחה כזאת נראתה לו בלתי-אפשרית. ¹⁹ אמונתו באלוהים לא נחלשה על-אף העובדה ששרה אשתו הייתה כבת תשעים שנה וזקנה מכדי להרות, וגם אברהם עצמו היה זקן מאוד – כבן מאה שנה.

²⁰ אברהם לא הטיל ספק בהבטחת אלוהים, אלא להיפך – אמונתו ובטחונו באלוהים גדלו והתחזקו, והוא כיבד את אלוהים והלל את שמו. ²¹ אברהם ידע בביטחון גמור שאלוהים יכול לקיים את אשר הבטיח, ²² ובזכות אמונתו אלוהים הצדיק אותו בעיניו.

²³ ה' הצדיק את אברהם – כלומר, ניקה וזיכה אותו מכל חטא – לא רק למען אברהם, ²⁴ אלא גם למעננו! כן, ה' יצדיק גם אותנו, כפי שהצדיק את אברהם, כאשר נאמין באלוהים אשר הקים לתחייה את ישוע המשיח אדוננו – ²⁵ הלא הוא המשיח שהוקרב למוות בגלל מעשינו הרעים, ואשר קם לתחייה מן המתים כדי להצדיקנו ולטהרנו בעיני ה'.

⁹ כשישוע הלך משם הוא ראה בבית-המכס את גובה המכס, מתתיהו. "בוא והיה תלמיד שלי," אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

¹⁰ בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

¹¹ הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: "מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?"

¹² ישוע השיב להם: "אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!" השיב להם ישוע, ¹³ והוסיף: "עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק^[a]: 'כי חסד חפצתי ולא זבח.' לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים."

¹⁸ בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית-הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. "בתי הקטנה מתה ממש עכשיו," אמר הרב, "אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה." ¹⁹ ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

²⁰ בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים-עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, ²¹ מפני שחשבה: "אם רק אגע בבגדו, ארפא!" ²² ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: "התעודדי בתי, אמונתך ריפאה אותך." ובאותו רגע היא נרפאה.

²³ ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. ²⁴ "לכו מכאן כולכם!" קרא ישוע. "הילדה לא מתה; היא רק ישנה!" אולם כולם צחקו לו.

²⁵ ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. ²⁶ השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.