Revised Common Lectionary (Semicontinuous)

⁸ בלוסטרה הם ראו אדם שלא התהלך מעולם; רגליו היו משותקות מלידה. ⁹ פולוס שם לב לכך שהנכה מקשיב לדבריו בדריכות ובעניין רב, וכאשר גילה שיש בו אמונה להירפא, ¹⁰ קרא אליו: "קום על רגליך!" כהרף-עין קפץ האיש על רגליו והחל ללכת.

¹¹ כשראה קהל הנוכחים את הנס שפולוס חולל, החלו כולם לקרוא בלשון הליקאונית: "אנשים אלה הם אלים בדמות בני-אדם!" ¹² הם החליטו שבר-נבא הוא האל זאוס, ואילו פולוס, שהיה הדובר העיקרי - האל הרמס. ¹³ הכהן של זאוס, שמקדשו היה בפרבר העיר, הביא זרי פרחים ושוורים, כדי להקריבם בשער העיר לעיני ההמונים.

¹⁴ אולם כאשר הבינו פולוס ובר-נבא את מה שעומד להתרחש, קרעו את בגדיהם ורצו בתוך הקהל בצעקות: ¹⁵ "אנשים, מה אתם עושים? אנחנו בני-אדם בדיוק כמוכם! באנו לבשר לכם את הבשורה, כדי שאתם תפסיקו לסגוד לאלילים, ובמקום זאת להשתחוות לאלוהים האחד האמיתי, אשר ברא את השמים, את הארץ, את הים ואת כל אשר בם. ¹⁶ אמנם בימי קדם הרשה ה' לגויים לחיות כרצונם, ¹⁷ אולם הוא תמיד העיד על עצמו במעשיו הטובים ובאהבתו אלינו: הוא שולח לנו, למשל, גשם ותבואות מבורכות; הוא מספק לנו אוכל וממלא את לבנו שמחה."

¹⁸ על אף דבריהם אלה הצליחו השניים רק בקושי רב לשכנע את הקהל שלא להקריב להם קורבנות.