Revised Common Lectionary (Complementary)

¹⁰ האלוהים, שעל-ידו ולכבודו קיים הכול, מצא לנכון להביא סבל על ישוע, כי במעשה זה הושיע אנשים רבים מספור. ובאמצעות הסבל נעשה ישוע, שר ישועתנו, מושלם וראוי לתפקידו.

¹¹ אנחנו שקודשנו על-ידי ישוע, כולנו בנים לאותו אב ולכן ישוע אינו מתבייש לקרוא לנו אחים, ¹² כפי שאמר^[a]: "אספרה שמך לאחי, בתוך קהל אהללך". ¹³ במקום אחר הוא אומר^[b]: "קותי לו". והוא גם אומר^[c]: "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'"

¹⁴ מכיוון שאנחנו, הילדים, עשויים בשר ודם, גם המשיח לבש דמות בשר ודם, כדי שעל-ידי מותו יכריע את השטן אשר לו שליטה על המוות. ¹⁵ בדרך זאת שיחרר המשיח את כל אלה שהיו משועבדים לפחד מן המוות במשך כל ימי חייהם.

¹⁶ כולנו יודעים שהמשיח לא בא בדמות מלאך, אלא בצורת אדם מזרע אברהם – כיהודי. ¹⁷ ישוע צריך היה להידמות לאחיו בכל דבר, כדי שיוכל להיות כוהן גדול, רחמן ונאמן, שמכפר על חטאינו בעיני אלוהים. ¹⁸ מכיוון שהמשיח עצמו סבל והתענה כשהשטן ניסה לפתותו, הוא יכול לעזור עתה לכל אלה שעומדים בניסיונות ובפיתויים.

¹³ לאחר שעזבו, נגלה מלאך ה' ליוסף בחלום ואמר: "קום, ברח למצרים עם התינוק ועם אמו, והישאר שם עד שאומר לך לחזור, כי הורדוס רוצה להרוג את הילד." ¹⁴ באותו לילה יצא יוסף עם מרים ועם הילד למצרים, ¹⁵ ונשאר אתם שם עד מותו של הורדוס. כך התקיימה הנבואה^[a]: "וממצרים קראתי לבני."

¹⁶ כשהורדוס הבין שחוזי-הכוכבים התחמקו ממנו, הוא מאוד כעס. הוא שלח חיילים לבית-לחם וציווה עליהם להרוג כל ילד זכר עד גיל שנתיים (כי החוזים סיפרו לו שראו את הכוכב כשנתיים קודם לכן), בבית לחם עצמה ובכל כפרי הסביבה. ¹⁷ מעשה אכזרי זה של הורדוס קיים את הנבואה^[b]:

¹⁸ "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים,

רחל מבכה על בניה,

מאנה להינחם על בניה כי איננו."

¹⁹ לאחר מותו של הורדוס נגלה מלאך ה' בחלום ליוסף במצרים, ואמר לו: ²⁰ "קום, קח את התינוק ואת אמו לישראל, כי אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו." ²¹ יוסף לקח את ישוע ואת מרים ויצא אתם בדרך לישראל.

²² בהיותם בדרך שמעו שהמלך החדש אינו אלא ארכילאוס, בנו של הורדוס, ופחדו מאוד. בחלום נוסף יוסף הוזהר שלא להתיישב ביהודה, אז הם המשיכו לגליל ²³ והשתקעו בנצרת. זה קרה כדי לקיים את דברי הנביאים שכינו אותו "נצר".^[c]