Revised Common Lectionary (Complementary)

⁵⁹ בשעה שפגעו בו האבנים זו אחר זו התפלל סטפנוס: "אדוני, ישוע, קבל נא את רוחי!" ⁶⁰ ואז נפל על ברכיו וזעק: "אדוני, סלח להם על החטא הזה!" ובאותו רגע נפח את נשמתו.

ח שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם - מלבד השליחים - ברחו ליהודה ושומרון. ² מספר אנשים יראי-אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. ³ באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית-הסוהר.

⁴ באשר למאמינים שברחו מירושלים - הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. ⁵ פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. ⁶ קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. ⁷ הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. ⁸ שמחה רבה הייתה בעיר.

באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים.