Revised Common Lectionary (Complementary)

ג בשנה החמש-עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה' אל יוחנן בן-זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס - מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). ³ יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על-מנת שיסלח לחטאיהם.

⁴ יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא^[a]:

"קול קורא

במדבר פנו דרך ה',

ישרו בערבה מסילה לאלוהינו.

⁵ כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו.

והיה העקב למישור והרכסים לבקעה,

⁶ וראו כל בשר את ישועת אלוהים."

⁷ יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על-ידו: "בני נחשים! אתם באים להיטבל רק כדי להימלט מעונשו של ה', ולא לאות חרטה על מעשיכם הרעים. ⁸ לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו כי משום שאתם יהודים, בני אברהם, אז אלוהים לא יעניש אתכם. אלוהים יכול להפוך גם את האבנים האלה לבני אברהם! ⁹ כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!"

¹⁰ לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: "מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?"

¹¹ "מי שיש לו שתי חולצות," השיב יוחנן, "שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל- שייתן לרעב."

¹² גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: "רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?"

¹³ אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק," השיב יוחנן.

¹⁴ "ומה עלינו לעשות?" שאלו מספר חיילים.

"אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, " השיב יוחנן, "אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם."

¹⁵ מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. ¹⁶ יוחנן העמידם על טעותם ואמר: "אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כדי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. ¹⁷ הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם. ¹⁸ "יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.