Revised Common Lectionary (Complementary)

⁴ כל אשר נכתב בכתבי-הקודש לפני זמן רב, נכתב כדי ללמדנו סבלנות, לעודד ולנחם אותנו בתקווה אשר נמצאת בהבטחות הכתובים. ⁵ והאלוהים אשר מעניק סבלנות ועידוד יעזור לכם לחיות יחד בהתאמה שלמה – כרצונו של ישוע המשיח, ⁶ כדי שכולנו פה אחד נברך ונכבד את האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח.

⁷ על כן קבלו איש את אחיו לקהילתכם בברכה ובחמימות, כמו שהמשיח קיבל אתכם, והתנהגות כזאת תביא כבוד לאלוהים. ⁸ זכרו, ישוע המשיח בא לעולם בתור משרת היהודים, כדי להראות לעולם כולו שאלוהים מקיים את הבטחותיו לאבותינו. ⁹ המשיח בא לעולם גם כדי שהגויים ייוושעו ויפארו את אלוהים על-שום רחמיו עליהם. זוהי כוונת הכתוב^[a]: "על כן אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה". ¹⁰ ועוד כתוב^[b]: "הרנינו גויים עמו". ¹¹ ובתהילים^[c]: "הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים".

¹² וישעיהו הנביא אמר^[d]: "והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גוים ידרשו".

¹³ מי ייתן שאלוהי התקווה ימלא אתכם שמחה, שלום ושלווה באמונתכם, כדי שבכוח רוח הקודש הופעתכם ודרך חייכם יקרינו תקווה.

ג בימים ההם, כשישוע והוריו גרו בנצרת, החל יוחנן המטביל להטיף במדבר יהודה. ² "חיזרו בתשובה!" קרא יוחנן. "שובו אל ה' כי מלכות השמים קרובה!" ³ ישעיהו הנביא ניבא על פעילותו של יוחנן כשאמר^[a]: "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו מסילותיו".

⁴ יוחנן לבש בגדים עשויים משער גמלים וחגורת עור. הוא אכל חגבים ודבש מהטבע. ⁵ אנשים מירושלים, עמק-הירדן וכל אזור יהודה יצאו למדבר כדי לשמוע את דבריו, ⁶ ולאחר שהתוודו על חטאיהם, יוחנן הטביל אותם בירדן.

⁷ אולם כשראה יוחנן שפרושים וצדוקים רבים באים להיטבל, הוא דחה אותם. "בני נחשים אתם!" אמר להם יוחנן. "מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה' עתיד להביא עליכם? ⁸ לפני שתיטבלו אתם חייבים להוכיח במעשים שבאמת התחרטתם על חטאיכם. ⁹ אל תחשבו בלבכם: 'אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם'. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם!

¹⁰ "כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!

¹¹ "אני כרגע מטביל במים את אלה שבאמת מתחרטים על מעשיהם הרעים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני שאני לא ראוי אפילו לשאת את נעליו, והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. ¹² הוא יפריד בין המוץ לבין גרגרי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם."