Revised Common Lectionary (Complementary)

¹⁷ יום אחד, כשלימד ישוע כמנהגו, התקבצו סביבו בין השאר גם פרושים וסופרים שבאו מכפרי הגליל, מיהודה ומירושלים, וה' העניק לו גבורה גדולה לרפא את החולים.

¹⁸ כעבור זמן קצר הופיעו מספר אנשים שנשאו חולה משותק על אלונקה. הם רצו להביא את החולה לפני ישוע, ¹⁹ אולם בשל הצפיפות הרבה לא הצליחו לפלס דרך אל תוך הבית. נושאי האלונקה לא נואשו; הם עלו על גג הבית, עקרו כמה רעפים ממקומם והורידו את האלונקה מהגג אל אמצע החדר- לרגלי ישוע.

²⁰ כשראה ישוע את אמונתם הגדולה אמר לאיש המשותק: "ידידי, נסלחו לך חטאיך!"

²¹ "למי הוא חושב את עצמו?" שאלו הפרושים והסופרים בלבם. "הוא מחלל את שם האלוהים, רק אלוהים יכול לסלוח חטאים!" ²² ישוע הבין את מחשבותיהם ולכן השיב להם: "מדוע אתם חושבים שאני מחלל את שם אלוהים? ²³ מה לדעתכם קל יותר, לומר 'נסלחו לך חטאיך', או 'קום והתהלך'? ²⁴ אני אוכיח לכם כי לבן-האדם יש בארץ סמכות מלאה לסלוח חטאים!" ישוע פנה אל האיש המשותק ופקד עליו: "קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה."

²⁵ מיד קפץ האיש על רגליו לנגד עיניהם, קיפל את האלונקה שלו והלך לביתו כשהוא מהלל את האלוהים. ²⁶ כל הנוכחים נדהמו. "היום ראינו פלא גדול," אמרו ביראה והללו את האלוהים.