Revised Common Lectionary (Complementary)

³⁶ ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. ³⁷ באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית-הגג. ³⁸ אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. ³⁹ בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן.

⁴⁰ פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא: "צביה, קומי!" באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. ⁴¹ הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם.

⁴² הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. ⁴³ פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד-עורות בשם שמעון.

⁹ אחר כך ראיתי אנשים רבים, שלא ניתן למנותם, מכל הארצות, העמים, הגזעים, השבטים והשפות. הם עמדו לפני כיסא-המלכות ולפני השה, לבושים גלימות לבנות ובידיהם כפות תמרים. ¹⁰ כל ההמון הזה קרא בקול אדיר: "הישועה לאלוהינו היושב על כיסא-המלכות ולשה!"

¹¹ כל המלאכים – אשר עמדו עתה סביב כיסא-המלכות, סביב הזקנים וארבע החיות – נפלו על פניהם לפני הכיסא, השתחוו לאלוהים ¹² וקראו: "אמן! כל הכבוד, הברכה, החכמה, התודה, ההדר, הכוח והעוז לאלוהינו לעולם ועד. אמן!"

¹³ אחד מעשרים-וארבעה הזקנים שאל אותי: "היודע אתה מיהם הלבושים לבן ומאין באו?"

¹⁴ "אדוני," השבתי. "אתה יודע."

"אלה הם אנשים שעברו צרות, רדיפות וסבל רב," הסביר לי הזקן. " הם רחצו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה. ¹⁵ לכן הם נמצאים כאן לפני כיסא אלוהים; הם משרתים את אלוהים במקדשו יומם ולילה, והוא מגן עליהם, ¹⁶ הם לא ירעבו ולא יצמאו יותר לעולם, ואף השמש והשרב לא יכו אותם. ¹⁷ כי השה העומד לפני כיסא-המלכות ירעה אותם ויובילם למעיינות מים חיים, ואלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם."

²² בחג החנוכה, בחורף, ²³ התהלך ישוע בבית-המקדש באגף הנקרא "אולם שלמה". ²⁴ היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו: "עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?"

²⁵ "כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי," השיב ישוע. "המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. ²⁶ אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. ²⁷ אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. ²⁸ אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, ²⁹ כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. ³⁰ אבי ואני אחד אנחנו!"