Revised Common Lectionary (Complementary)

²³ אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על-ידי יהודה, הוא לקח לחם, ²⁴ הודה לאלוהים עליו, בצע אותו, הגיש לתלמידיו ואמר: "קחו ואיכלו. זהו גופי המוקרב למענכם. עשו זאת לזיכרוני." ²⁵ לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר: "כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו." ²⁶ כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

יג לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. ² בינתיים השטן כבר המריץ את יהודה איש קריות להסגיר את ישוע. ³ ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. ⁴ לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. ⁵ אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. ⁶ כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: "אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?"

⁷ "כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת," השיב ישוע.

⁸ "לא", מחה פטרוס, "לעולם לא תרחץ את רגלי!"

"אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי," השיב ישוע.

⁹ "אם כך," קרא פטרוס, "רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי."

¹⁰ "מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם." ¹¹ ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.

¹² כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: "האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? ¹³ אתם קוראים לי 'מורה' ו'אדון', ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. ¹⁴ לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. ¹⁵ נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. ¹⁶ האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. ¹⁷ כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.

³¹ לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: "הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן-האדם, ואלוהים יפואר בו. ³² אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. ³³ ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.

³⁴ "אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. ³⁵ אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי."