Revised Common Lectionary (Complementary)

י אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה-דרך, וכולם חצו בשלום את ים-סוף. ² כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. ³ הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה' בדרך על-טבעית, ⁴ ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! ⁵ למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

⁶ מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, ⁷ ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

⁸ אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה' הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! ⁹ אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני-ישראל, כי ה' שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. ¹⁰ אל תתלוננו, כמו בני-ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

¹¹ כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך.

¹² לכן היזהרו! מי שחושב: "לי זה לא יכול לקרות!" – שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. ¹³ אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד.

יג אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית-המקדש.

² "האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?" שאל ישוע. ³ "ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם.

⁴ "ומה בנוגע לשמונה-עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? ⁵ ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם שלהם."

⁶ ישוע סיפר להם את המשל הבא: "אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. ⁷ לבסוף אמר לגנן: 'חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה.'

⁸ "'חכה עוד שנה אחת, אדוני,' ביקש הגנן. 'אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. ⁹ אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה.'"