Old/New Testament

¹⁶ אולם בן-אחותו של פולוס גילה במקרה את מזימתם, ומיהר אל המצודה כדי לדווח לפולוס על כך.

¹⁷ פולוס קרא לאחד הקצינים ואמר: "קח את הנער הזה אל המפקד; יש לו משהו חשוב לספר לו."

¹⁸ הקצין לקח את הנער, הביאו אל המפקד והסביר: "פולוס האסיר קרא לי וביקש ממני להביא אליך את הנער הזה, כי יש לו משהו לומר לך."

¹⁹ המפקד אחז בידו של הנער, הובילוהו הצידה ושאל: "מה אתה רוצה לומר לי?"

²⁰ "מחר מתכוננים היהודים לבקש ממך להחזיר את פולוס לסנהדרין", סיפר הנער, "ביומרה שהם מעוניינים לשאול אותו שאלות נוספות. ²¹ אולם אל תשמע בקולם! כי למעלה מארבעים איש אורבים לו בדרך, מוכנים להתנפל עליו ולהרוג אותו. הם נדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שפולוס ימות. עתה הם מחכים שתענה בחיוב לבקשתם."

²² אל תאמר לאיש שסיפרת לי דברים אלה." הזהירו המפקד, ושלחו לדרכו. לאחר מכן קרא המפקד לשני קצינים ופקד עליהם: "הכינו מאתיים חיילים לצאת לקיסריה הערב בשעה תשע! קחו אתכם מאתיים קשתים, ועוד שבעים פרשים חמושים. תנו לפולוס סוס רכיבה, והביאו אותו בשלום אל פליקס המושל."

²⁵ הוא שלח בידם את המכתב הבא אל פליקס:

²⁶ "מאת: קלודיוס לוסיאס.

"אל: הוד מעלתו המושל פליקס.

"שלום וברכה!

²⁷ "אדם זה נתפס על-ידי היהודים, והם כמעט הרגו אותו. אולם משנודע לי שהוא אזרח רומאי, שלחתי מיד חיילים להצילו מידם. ²⁸ הבאתי אותו למשפט לפני בית-המשפט העליון של היהודים, כדי לדעת מה עשה. ²⁹ עד מהרה נוכחתי לדעת שהאשמותיהם מתייחסות רק לאמונה היהודית, ולא למעשה פלילי שדינו מאסר או מוות, ³⁰ אך כשנודע לי שיהודים רוצים להרוג אותו, החלטתי לשלחו אליך ולומר למאשימיו להביא את טענותיהם לפניך."

³¹ החיילים מילאו את הפקודה ולקחו את פולוס בלילה למבצר אנטיפטרוס. ³² למחרת בבוקר חזרו החיילים למצודה בירושלים, והשאירו את פולוס עם הפרשים כדי שייקחו אותו לקיסריה.

³³ בהגיעם לקיסריה הביאו את פולוס לפני המושל, ומסרו לו את המכתב. ³⁴ פליקס קרא את המכתב ושאל את פולוס למוצאו.

"אני מקיליקיה," ענה פולוס.

³⁵ "אשמע את המקרה שלך במלואו כאשר יגיעו לכאן גם מאשימיך," אמר לו המושל, וציווה לשמור עליו בכלא שבארמון המלך הורדוס.