Old/New Testament

כא לאחר שנפרדנו מזקני קהילת אפסוס, הפלגנו ישר לקוס. למחרת הגענו לרודוס, ומשם - לפטרה. ² בפטרה עלינו על אונייה שהפליגה לפניקיה שבסוריה. ³ ראינו את האי קפריסין לשמאלנו, והמשכנו לנמל צור - שם נפרק מטען הספינה. ⁴ ירדנו לחוף וחיפשנו את המאמינים המקומיים. כשמצאנו אותם, נשארנו איתם שבוע ימים. המאמינים האלה שמעו מרוח הקודש שפולוס יסבול בירושלים ועל כן הם הזהירו אותו שלא יעלה לשם. ⁵ כשהגיע זמננו לקיצו עזבנו את צור והמשכנו בדרכנו. כל חברי הקהילה ליוו אותנו לספינה, כולל הנשים והילדים, וכאשר הגענו לחוף התפללנו. ⁶ לאחר פרידה נרגשת עלינו לספינה, והם חזרו לבתיהם.

⁷ התחנה הבאה שלנו, לאחר שעזבנו את צור, הייתה עכו. גם שם שאלנו לשלום האחים, אולם התעכבנו אצלם יום אחד בלבד. ⁸ משם נסענו לקיסריה, והלכנו לביתו של פיליפוס המבשר, שהיה אחד משבעת השמשים הראשונים.^{[a] 9} היו לו ארבע בנות רווקות שהיו נביאות.

¹⁰ לאחר ששהינו שם מספר ימים בא לבקר אותנו אח אחד מיהודה, אגבוס שמו, שגם הוא היה נביא. ¹¹ אגבוס לקח את חגורתו של פולוס, כפת בה את ידיו ורגליו ואמר: "רוח הקודש אומר: ככה יאסרו יהודי ירושלים את בעל החגורה הזאת, ויסגירו אותו לידי הרומאים!" ¹² לשמע דברים אלה ביקשנו כולנו מפולוס - גם חברי הקהילה המקומית וגם מלוויו - שלא יעלה לירושלים.

¹³ אולם פולוס השיב: "לשם מה הבכי הזה? אתם ממש שוברים את לבי! הרי אני מוכן לא רק להיאסר בירושלים, אלא אף למות על קידוש שמו של האדון ישוע המשיח!" ¹⁴ בראותנו שאי-אפשר לשכנע אותו, הפסקנו להפציר בו ואמרנו: "ייעשה רצון ה'."

¹⁵ כעבור זמן קצר ארזנו את חפצינו ועלינו לירושלים. ¹⁶ מאמינים אחדים מקיסריה ליוו אותנו בדרכנו, וכשהגענו לירושלים התארחנו בביתו של מנסון, יליד קפריסין ומאמין ותיק. ¹⁷ כל המאמינים בעיר קיבלו את פנינו בחמימות ובלבביות רבה.