Old/New Testament

¹⁷ אולם בהגיענו למיליטוס שלח פולוס הודעה לזקני הקהילה באפסוס, וביקש מהם לבוא לפגוש אותו שם.

¹⁸ כשהגיעו, אמר להם: "אתם יודעים היטב שמהיום הראשון שדרכתי על אדמת אסיה ועד היום הזה, ¹⁹ עשיתי את עבודת האדון בענווה - ואפילו בדמעות - למרות הצרות שגרמו לי נוכלים מבין היהודים. ²⁰ ובכל זאת, מעולם לא פחדתי לומר לכם את האמת; לימדתי אתכם והטפתי לכם בציבור ובבתים פרטיים. ²¹ בישרתי לכם בשורה אחת ליהודים ולגויים גם יחד, שעליהם להפסיק לחטוא, לחזור בתשובה, ולפנות לאלוהים באמצעות האמונה בישוע המשיח אדוננו.

²² "עתה אני הולך לירושלים, כי עלי לציית לרוח הקודש המדריך אותי, אולם איני יודע מה מצפה לי שם. ²³ אני יודע רק דבר אחד: שבכל עיר רוח הקודש מזהיר אותי מפני העינויים והמאסר המצפים לי. ²⁴ אולם לחיי אין כל ערך אם לא אבצע את המשימה שהטיל עלי ישוע אדוננו: לספר לכולם על אהבת אלוהים ועל חסדו.

²⁵ "אני בטוח שאף אחד מכם - אשר שמעתם מפי את דבר ה' - לא ישוב לראותי, ²⁶ ומשום כך עלי לומר לכם: מצפוני נקי בנוגע לכל אחד ואחד מכם! ²⁷ כי מעולם לא היססתי לבשר לכם את דבר האלוהים.

²⁸ "השגיחו על עצמכם ועל הצאן שרוח הקודש הטיל עליכם את האחריות עליה - אשר הן קהילת אלוהים שקנה במחיר דמו. ²⁹ אני יודע היטב שלאחר לכתי מכאן יופיעו ביניכם מורי שקר, אשר יהיו כזאבים אכזריים ולא יחוסו על העדר. ³⁰ אפילו אחדים מכם יסלפו את האמת כדי למשוך אחריהם תלמידים. ³¹ לכן היזהרו! זכרו שבמשך שלוש שנים לא חדלתי להשגיח עליכם יומם ולילה, ואף שפכתי דמעות רבות בגללכם.

³² עתה אני מפקיד אתכם בידי אלוהים ודברו הנפלא, אשר בכוחו לבנות את אמונתכם ולתת לכם את הנחלה השמורה לבניו.

³³ "מעולם לא השתוקקתי לכסף או לבגדים יקרים. ³⁴ כולכם יודעים שבמו ידי עבדתי ופרנסתי את עצמי ואת בני-לוויתי. ³⁵ אתם גם יודעים שתמיד שימשתי לכם דוגמה בהגישי עזרה לעניים, משום שזכרתי את דברי אדוננו ישוע המשיח: מוטב לתת מאשר לקבל!"

³⁶ כשסיים פולוס את דבריו, כרע על ברכיו והתפלל איתם. ³⁷ כולם בכו בעת שחיבקו אותו ונשקו לו נשיקת פרידה. ³⁸ יותר מכל הם הצטערו על שאמר להם שלא ישובו לראותו. לאחר מכן ליוו אותו כולם אל האונייה.