Old/New Testament

יג אלה האנשים שנמנו עם המורים והנביאים בקהילת אנטיוכיה: בר-נבא, שמעון (המכונה "כושי"), לוקיוס (מקוריניה), מנחם (אחיו החורג של הורדוס) ושאול (פולוס). ² יום אחד בשעה שהתפללו לאלוהים וצמו, אמר להם רוח הקודש: "הקדישו לי את בר-נבא ואת שאול לביצוע משימה מיוחדת!" ³ הם הוסיפו להתפלל ולצום, ולאחר מכן סמכו את ידיהם על ראשיהם של שאול ובר-נבא, ברכו אותם ושלחו אותם לדרכם.

⁴ בהדרכת רוח הקודש ירדו השניים לסלוקיא, ומשם הפליגו לקפריסין. ⁵ הם עגנו בעיר סלמיס, ובישרו את דבר אלוהים בבתי-הכנסת (יוחנן מרקוס היה העוזר שלהם).

⁶ לאחר מכן המשיכו לבשר בכל רחבי האי, עד שהגיעו לעיר פפוס. בעיר זאת פגשו יהודי אחד, בר-ישוע שמו, שהיה נביא שקר ועסק בכישוף.

⁷ בר-ישוע היה ידיד למושל המקומי, סרגיוס פולוס. המושל, שהיה אדם נבון מאוד, הזמין את בר-נבא ופולוס לבקר אותו, משום שרצה לשמוע מפיהם את דבר האלוהים. ⁸ אולם המכשף הזה, שנקרא "אלימס", לא רצה שהמושל יגיע לאמונה, ולכן התערב בשיחה ודרש מהמושל לא לשים לב לדבריהם של שאול ובר-נבא.

⁹ אך שאול (הנקרא גם "פולוס"), אשר היה מלא ברוח הקודש, הביט בנביא השקר וקרא: ¹⁰ "בן בלייעל שכמוך! אתה מלא מרמה ופשע, ואויב מושבע של כל דבר טוב! האם לעולם לא תפסיק לסלף את דרכי האלוהים הישרים? ¹¹ עתה שים לב כיצד יעניש אותך אלוהים: תוכה בעיוורון זמני, ולא תראה את אור השמש."

באותו רגע כיסה ערפל את עיניו, והוא החל לגשש סביבו ולחפש מישהו שיוביל אותו בידו. ¹² כשראה המושל את הנעשה, האמין באדון והשתומם על הכוח העצום של בשורת האלוהים.

¹³ פולוס ומלוויו עזבו את פפוס, והפליגו בספינה לעיר פרגי שבמדינת פמפוליה. יוחנן מרקוס עזב אותם שם וחזר לירושלים, ¹⁴ ואילו פולוס ובר-נבא המשיכו לאנטיוכיה אשר בפיסידיה.

בשבת הלכו השניים לבית-הכנסת וישבו בין המתפללים. ¹⁵ לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה, וההפטרה מהנביאים, שלחו אליהם ראשי בית-הכנסת הודעה: "אחים, אם יש לכם דבר עידוד והדרכה בשבילנו, אתם מוזמנים לדבר!"

¹⁶ פולוס קם על רגליו, סימן לקהל שהוא עומד לדבר, ואמר: "אנשי ישראל, וכל הבוטחים בה' והמכבדים אותו, הרשו לי לפתוח בסקירה היסטורית קצרה. ¹⁷ "אלוהי העם הזה - אלוהי ישראל - בחר באבותינו וברך אותם מאוד בתקופת שהותם במצרים. ביד חזקה ובזרוע נטויה הוא הוציא אותם מעבדות לחירות, ¹⁸ וטיפל בהם במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר. ¹⁹ לאחר שהשמיד שבעה עמים בארץ כנען, הוא נתן לעם ישראל את הארץ לנחלה. כל זה ארך כ-450 שנה.

²⁰ "לאחר מכן מינה עליהם אלוהים שופטים עד ימיו של שמואל הנביא.

²¹ בימיו של שמואל ביקש העם מלך, וה' נתן לו את שאול בן-קיש משבט בנימין, שמלך ארבעים שנה. ²² אולם ה' הוריד אותו מכסא מלכותו, והמליך תחתיו את דוד המלך, זה שה' אמר עליו: 'דוד בן-ישי הוא איש כלבבי, והוא יעשה את רצוני.' ²³ ומזרעו של דוד הקים ה' לישראל את המושיע המובטח, את ישוע המשיח!

²⁴ "עוד לפני בואו של ישוע קרא יוחנן לעם ישראל לשוב מחטאיו, לפנות אל ה' ולהיטבל במים. ²⁵ כשסיים יוחנן את תפקידו, שאל את העם: 'האם אתם חושבים שאני המשיח? לא, אינני המשיח! אבל הוא עומד לבוא, ואיני ראוי אף להתיר את שרוכי נעליו!'