Old/New Testament

כז לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג. ² הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי. ³ כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.

⁴ "חטאתי," הכריז יהודה. "בגדתי באדם חף מפשע."

"לא אכפת לנו," השיבו. "זאת הבעיה שלך."

⁵ יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו.

⁶ ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו: "איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים."

⁷ הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים.

⁸ משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה: "שדה הדם".

זה היה לקיים את נבואת זכריה: "הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה'."^[a]

¹¹ ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו: "האם אתה מלך (משיח) היהודים?"

"אתה אומר" השיב ישוע.

¹² אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר.

¹³ "האם אינך שומע את מה שהם אומרים?" שאל פילטוס.

¹⁴ אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר.

¹⁵ כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם. ¹⁶ באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם בר-אבא. ¹⁷ כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל: "את מי אשחרר לכם, את בר-אבא, או את ישוע הנקרא משיח?" ¹⁸ כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה.

¹⁹ באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית-הדין, שלחה אליו אשתו הודעה: "עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא."

²⁰ בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר-אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע. ²¹ וכך כשחזר המושל ושאל: "את מי מהשניים אשחרר לכם?" צעק הקהל: "את בר-אבא!"

²² "אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?" שאל פילטוס.

"צלוב אותו!" הם צעקו.

²³ "מדוע?" שאל פילטוס.

אולם הם המשיכו לצעוק: "צלוב אותו! צלוב אותו!"

²⁴ כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר: הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!"

²⁵ וההמון השיב בצעקה: "דמו עלינו ועל בנינו!"

²⁶ אז שחרר להם פילטוס את בר-אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיחקו אותו לצליבה.