Old/New Testament

יט אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו בשוטים. ² החיילים שזרו זר קוצים, הניחוהו על ראשו והלבישו בו גלימת ארגמן. ³ "יחי מלך היהודים!" קראו בלעג, והכו אותו באגרופיהם. ⁴ פילטוס יצא אל הקהל ואמר: "אני מוציא אליכם את ישוע כדי שתדעו שמצאתי אותו חף מפשע!" ⁵ ישוע יצא החוצה, ראשו עטור זר קוצים ולגופו גלימת ארגמן. "הנה האיש!" קרא פילטוס.

⁶ כאשר ראו אותו ראשי הכוהנים והמשרתים, קראו: "צלוב אותו! צלוב אותו!"

"צלבו אותו בעצמכם," השיב להם פילטוס, "כי אני לא מצאתי בו כל אשמה."

⁷ "לפי תורתנו עליו למות," קראו היהודים, "כיוון שקרא לעצמו בן-האלוהים."

⁸ לשמע דברים אלה גבר פחדו של פילטוס. ⁹ הוא החזיר את ישוע לבית-המשפט ושאל אותו: "מאין אתה?" אולם ישוע לא ענה דבר.

¹⁰ מדוע אינך עונה לי?" שאל פילטוס. "הרי אתה יודע כי יש בכוחי לצלוב אותך או לשחרר אותך!"

¹¹ אבל ישוע השיב: "לולא קיבלת רשות מלמעלה, לא היית יכול לעשות לי דבר. לכן אשמת המסגירים אותי גדולה מאשמתך."

¹² כששמע פילטוס דברים אלה ניסה לשחרר את ישוע, אולם היהודים התנגדו ואמרו: "אם תשחרר אותו תגלה חוסר נאמנות לקיסר, מפני שכל העושה עצמו למלך מורד בקיסר!"

¹³ לשמע דברים אלה שוב הוציא פילטוס אליהם את ישוע, והוא עצמו מתיישב על כסא המשפט, במקום שנקרא: 'רצפה' או 'גבתא'. ¹⁴ כל זה התרחש בערב פסח, בשעה שתים-עשרה בצהריים.

"הנה מלככם!" קרא פילטוס לעבר היהודים.

"קח אותו מכאן! צלוב אותו!" הם צעקו.

¹⁵ "מה? לצלוב את מלככם?" שאל פילטוס.

"רק הקיסר הוא מלכנו!" קראו ראשי הכוהנים.

¹⁶ פילטוס נכנע ומסר להם את ישוע כדי שיצלבו אותו.

¹⁷ הם לקחו את ישוע, נתנו לו לשאת את צלבו, וכולם הלכו למקום הנקרא מקום הגולגולת או בעברית גלגלתא. ¹⁸ הם צלבו אותו שם יחד עם שני אנשים אחרים - האחד לימינו והשני לשמאלו. ¹⁹ פילטוס כתב שלט בזו הלשון: 'ישוע מנצרת, מלך היהודים' ותלה אותו על הצלב. ²⁰ יהודים רבים קראו את הכתוב על השלט, כי ישוע נצלב קרוב לעיר, והשלט נכתב בעברית, ביוונית וברומית.

²¹ ראשי הוכהנים ביקשו מפילטוס לתקן את הכתוב: "אל תכתוב 'מלך היהודים', אלא: 'הוא טוען שהוא מלך היהודים'."

²² "את מה שכתבתי כתבתי," ענה פילטוס."

לאחר שצלבו החיילים את ישוע הם חילקו את בגדיו בין ארבעתם. "מה נעשה בכותונת?" שאלו איש את רעהו. הם לא רצו לקרוע אותה, משום שהייתה עשויה מאריג ללא תפרים. "נערוך הגרלה ונראה מי יזכה בה," החליטו.

מעשה זה קיים את הנבואה מתהילים^[a]: "יחלקו בגדי להם, ועל לבושי יפילו גורל." כך עשו החיילים.