Old/New Testament

²² למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. ²³ בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. ²⁴ כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר-נחום כדי לחפש אותו.

²⁵ הם מצאו אותו בכפר-נחום ושאלו בתמיהה: "רבי, כיצד הגעת הנה?"

²⁶ "האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!" השיב להם ישוע. ²⁷ "אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן-האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי."

²⁸ "מה עלינו לעשות כדי למצוא-חן בעיני אלוהים?" שאלו.

²⁹ "אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם," השיב ישוע. ³⁰ "אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. ³¹ אבותינו קיבלו יום יום לחם חינם במדבר; הרי הכתובים אומרים שמשה נתן להם לחם מהשמים."

³² אולם ישוע הסביר: "אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. ³³ הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על-ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם."

³⁴ "אדון," קראו, "תן לנו תמיד את הלחם הזה!"

³⁵ "אני הוא לחם החיים," אמר ישוע. "כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. ³⁶ אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. ³⁷ אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי - אלה שאבי נתן לי - ואני מבטיח שלא אדחה איש, ³⁸ כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני.

³⁹ האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. ⁴⁰ זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון."

⁴¹ היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים.

⁴² "אילו שטויות הוא מדבר?" שאלו. "הלא הוא ישוע בן-יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?"

⁴³ "אל תתרגזו על דברי אלה," ביקש ישוע. ⁴⁴ "רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.