Old/New Testament

ו כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). ² אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. ³ ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. ⁴ היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.

"מאין נשיג להם לחם לאכול?" ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות.

⁷ "גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!" השיב פיליפוס. ⁸ אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: ⁹ "יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?"

¹⁰ "אמרו לכולם לשבת על האדמה," ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת-אלפים איש היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. ¹¹ ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע.

¹² "אספו בבקשה את הפירורים שנשארו," ביקש ישוע, "כדי שדבר לא ייזרק." ¹³ התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים-עשר סלים.

¹⁴ כשראה ההמון את הנס הזה, קרא: "זהו באמת הנביא שציפינו לו!"

¹⁵ ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. ¹⁶ בערב ירדו התלמידים לים ¹⁷ ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר-נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. ¹⁸ בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. ¹⁹ התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על-פני המים. פחד אחז אותם, ²⁰ אולם ישוע הרגיעם: "זה אני, ישוע, אל תפחדו." ²¹ הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם.